יום שלישי, 15 באוקטובר 2013

מריבות  בין  אחים  מתבגרים
הורים רבים מוצאים את עצמם תוהים : "מה עשינו לא נכון ? איך זה ששני אחים לא יכולים לסבול אחד את השני? " אם הנכם הורים למתבגרים הנוהגים לריב ולהתווכח בערך על כל דבר זו כתבה במיוחד בשבילכם !
צעקות קולניות , וויכוחים בלתי פוסקים , חילופי " מחמאות " (שעל הכתב ממש לא נעים להעלות) ואפילו אלימות ,היא מנת חלקם של בתים רבים שבהם ישנם שני מתבגרים או יותר הנוטים לא להסתדר אחד עם השני . ההורים מוצאים את עצמם חסרי אונים ואת ביתם כשדה קרב בלתי פוסק .
"מה יש להם לריב כל הזמן ? "
הסיבות למריבות בין אחים מתבגרים יכולות להיות רבות ומגוונות כגון : קנאה , טמפרמנט  שונה, התנהלות שונה, הרגלים מזה שנים של וויכוחים על רכוש כזה או אחר ... " עכשיו אני רוצה לראות טלוויזיה בסלון " או "זה המכנס שלי, לא רוצה שתילבש" או ניסיון להשגת תשומת לב כזו או אחרת מההורים . בסיבות אלו תמיד ניתן להתחשב, אך יחד עם זאת לא להעניק לגיטימציה להבעת התנהגות בלתי נאותה מצד הילדים. מה הכוונה ?
השומר אחי אנוכי ?
ניקח לדוגמא את היבט הקנאה . לעיתים אח אחד מוגדר כמוצלח יותר מהאח השני בין אם זה מבחינה חברתית או לימודית וכד' . כתוצאה מכך , נוצרת מתיחות ותחרותיות בין האחים כזו המכתיבה מצב שהאח הפחות מקובל חברתית נוטה להציק או להקניט את האח היותר מוצלח . במקרים רבים תגובת ההורים מונעת ממקום אמוציונלי ובתגובתם הם נוטים לוותר או להיות סלחנים יותר לאח אחד ולצפות להבנה מהאח האחר שכביכול לו יותר "קל בחיים " . תגובות מסוג זה מעניקות לגיטימציה להתנהגות בלתי נאותה של הצקות והקנטות ואינה מועילה לאף ולמעשה מרעה ומחריפה את המתיחות בבית. במקרים אחרים והנפוצים אף יותר מדובר בריבים המבוססים על הבדלי טמפרמנט בין האחים כאלה המוגדרים ע"י ידי ההורים : " הם פשוט שמן ומים " וגם כאן מוצאים את עצמם ההורים בגלימת השופט כאשר לא תמיד "גזר הדין" הוא צודק.
בילוי משפחתי ככלי אימון לשינוי הדינאמיקה לטובה
יצירת בילויים משותפים האהובים על כל הילדים העשויים לגרום לאווירה חיובית ולהתקרבות מצד האחים כל אלו מהווים אימון טוב להבעת התנהגות חברית אחד כלפי השני שכן האווירה היא קלה וכיפית. מצבים אלו בהם האחים משתפים פעולה אחד עם השני, יכולים להוות מומנטום נפלא להענקת תשומת לב מצד ההורים , בצורת שבחים כמו : " איזה כיף שאתם מבלים בכיף ביחד ממש נעים לנו לראות את זה .." השבחים מצדכם ברגעים אלו יעודדו את הילדים להמשיך להתנהג בצורה חברית ומכובדת אחד לשני .  
פחות מעשים ויותר מילים ...
דבר ראשון השתדלו להימנע משיפוט מוטה, כזה למשל המתבסס על רגשות של רחמים כלפי אח מסוים  או כזה המתבסס על ניסיון קודם . לשם כך , במידה ולא הייתם נוכחים בריב אל תשפטו ללא "הוכחות ". במידה ואתם כן נוכחים בעת הריב והריב בין הילדים הולך ומסלים גשו בסמכותיות ודרשו מהם להפסיק את הריב מיד !. במידה והצלחתם "לבלום " את הריב ואמרו להם כי עליהם למצוא את עמק השווה אפילו תוך ניהול וויכוח סביר ביניהם כזה הנראה כמו משא ומתן מכובד ולא כמו "בשדה קרב" . אם הילדים הצליחו לעשות זאת, נהדר !  זוהי נקודה חשובה שצריכה לגרור מכם יחס חיובי חם ואוהד משום שילדיכם הביעו התנהגות נאותה וראויה שעשויה לשמשם גם בתחומים אחרים בחייהם ומאמנת אותם להבעת איפוק והבלגה . מאידך , במידה והילדים רבים ואינם נאותים לשתף פעולה באופן גורף ולסיים את הריב ביניהם . אמרו להם כי התנהגות הוויכוחים והריבים ביניהם אינה מקובלת עליכם והפעילו סנקציה משותפת לשניהם לאותו היום לדוגמא :  לשאר היום לא יוכלו הם לעסוק בשום פעילות האהובה עליהם כלומר , לא יוכלו הם לצפות בטלוויזיה או לשחק במחשב\ באיי-פד או להעביר את זמנם בהתעסקות בסמארטפונים המהווה עבורם צוהר לעולם חברתי מקביל  הקיים בפייסבוק, טוויטר (או כל השאר ברשתות החברתיות) וכמובן לא לצאת מהבית ולהיפגש עם חברים . וכל מה שנותר לכם כעת הוא להיות נחושים לעמוד זה לצד זה ולא לוותר . זכרו תמיד, הצמדת תוצאה לא נעימה למעשה לא נעים גורמת להפחתה משמעותית בהבעת התנהגויות בלתי נאותות בעתיד.


www.hila4family.co.il

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

התקפי זעם גיל הרך

התקפי זעם גיל הרך
" מגיל כל כך קטן ראינו שבתנו הקטנה פיקחית ויודעת בדיוק מה היא רוצה והאמת שבהתחלה זה די הצחיק אותנו שהיא מעין מנהלת קטנה ... אך לאחרונה אנו חשים כי שהתנהגויותיה מחמירות ושכל סירוב מצדנו לבצע את מבוקשה נגמר בהפגנת משטר טרור מצדה שכולל דרישות בלתי פוסקות לקבל את מבוקשה , צעקות בכי ובמקרים היותר רציניים גם הבעת אלימות כלפינו . מה עושים ?"
מהו הגיל שבו אפשר "להתחיל"  ?

הורים , חינוך ילדינו מתחיל מהיום שילדים נולדים !  נקודה זו היא משמעותית וחשובה וכדאי שניתן עליה את הדגש . הורים רבים חשים שכל עוד ילדיהם עוד תינוקות רכים או פעוטות אין הם מבינים ולכן אין עוד על מה "להתעקש" כביכול . הנחה זו הינה שגויה ואכן רצוי ואף כדאי להקפיד מגיל ינקות על תגובות הוריות נכונות ואחידות של שני ההורים . תגובות נכונות מגיל מאוד צעיר יעזרו ויטפחו התנהגויות חיוביות ורצויות מצד הילדים, יצרו בסיס נכון ויציב וכמובן ויקלו רבות על ההיבט החינוכי גם בהמשך הדרך כאשר הילדים יגדלו.
"עזבי אותה היא עוד תינוקת ..."

הורים רבים מגיעים אלינו לטיפול כאשר הבעיה המרכזית נעוצה בכך, היא שאין הם מסכימים על הגישה החינוכית האמורה להינקט כלפי הילד ברגעים שילדם מביע קשיי התנהגות כאלה ואחרים.  לדוגמא: אותם ההורים שציינו שברגע שבתם מתחילה לדרוש דבר מה ואינה מקבלת את מבוקשה מתחילה היא לבכות ולצעוק. בתגובה לכך מגיבים הם לא בצורה אחידה, כלומר האם מתעקשת אך האב דורש ממנה לוותר ולהעניק לילדה את מבוקשה בטענה "שהיא עוד קטנה ומה כבר היא רוצה ממנה ?" ובסופו של הסאגה לעיתים הילדה מקבלת את מבוקשה . תגובה מסוג זה הינה שגויה משום שהיא מעניקה לילדה מסר לא אחיד ומבלבל וכן את התובנה דרך חווית המעשה (מתוך נקודת מבטה הצעירה) שלאחר הבעת התנהגויות של בכי וצעקות היא מצליחה לקבל את אשר רצתה קודם לכן . כפועל יוצא, ההורים לא במודע מטפחים את התנהגויות הבכי והצעקות אצל בתם.
חינוך היא אינה מילה גסה וכן... גם בגיל מאוד צעיר . 
בכדי לעודד התנהגויות נאותות הורים אלו קודם כל צריכים להסכים בינם לבין עצמם לגביי אופן שבו יציגו בפני הילדה את הגבול כאשר היא תביע התנהגויות בלתי נאותות . מסר אחיד מצד ההורים מפחית משמעותית הבעת התנהגויות לא נעימות מצד הילדים ! כך עם הזמן הפעוט מבין שדרך צעקות, בכי, השתטחות על הרצפה והבעת אלימות אין הוא משיג את מבוקשו אלא להיפך הוא "זוכה " לנזיפה ואמירה סמכותית מצד שני ההורים ומקרים של התנהגויות קיצוניות יותר (כגון בעת הבעת אלימות ) יוסיפו ההורים גם תוצאה שאינה נעימה לו כמו למשל , לקיחת המשחק האהוב עליו או אפילו ישיבה בפסק זמן (מגיל שנתיים ומעלה – דקה לכל שעת חיים ).

יבין הפעוט דרך חווית המעשה כמה דברים :
א.      שאימא אומרת לא אז גם אבא אומר לא ואין וויתורים
ב.      בכי, צעקות , אלימות וכו' אינם משיגים לי את מבוקשי
ג.       עדיף לבקש בדרך נעימה יותר .    

התנהגות נעימה גוררת תוצאה נעימה כבר מגיל מאוד צעיר  לילדים קולטים מאוד מהר מה משיג להם את מבוקשם בין אם מדובר ברצון  לישון במיטת ההורים או לקבל עוד ממתק או אפילו סתם לקבל עוד תשומת לב וברגע שתגובה מסוימת תשיג להם את המטרה התינוק\ פעוט\ילד יחזור שוב ושוב על אותה התנהגות שהשיגה לו בעבר את מבוקשו .על כן החינוך עצמו תלוי בתגובת ההורים להתנהגות עצמה והיא זו שתקבע בין אם ההתנהגות תתעצם או תפחת (לטוב או לרע )  . לכן בשביל להעצים או להפחית התנהגות כל הורה צריך במקביל להקפיד על הצבת הגבולות ברגעים שבהם הילד מביע התנהגות לא נעימה בכדי להשיג את מבוקשו וברגעים שבהם הילד כן מביע התנהגויות חיוביות בכדי לקבל את מבוקשו לעודד ולשבח. כל אלו הם מתכון בטוח לחינוך והצבת בסיס נכון לילדכם . שיהיה בהצלחה J משני והילה מומחיות לטיפול התנהגותי בילדים מגיל הרך ועד מתבגרים ממרכז ה.י.ל.ה למשפחה המרכז להכוונה ייעוץ ליווי והעצמה הורית .