יום שלישי, 30 באפריל 2013


מעבר דירה עם ילדים- "למה אנחנו חייבים לעבור דירה" ?

שני לוי והילה עדני

בלי לשים לב, החופש הגדול כבר בפתח ומשפחות רבות מתכננות מעברי דירה בזמן זה.  נכון, הקיץ זה זמן נהדר למעברים. מרגישים כבר את המטח באויר? שני והילה מבקשות כבר מעכשיו לתכנן, לשתף והתכונן למעבר. מעבר דירה מוגדר כמצב מאתגר וזאת משום שאנו צופים כי ילדינו עשויים להביע  קשיי ההסתגלות עקב המעבר למקום המגורים החדש . קשיים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בקשת רחבה של תגובות מבכי , סירוב ללכת לגן \ בי"ס חדש , הבעת כעס כלפי ההורים ,  הסתגרות בחדר ועוד אך לא בהכרח ישנו גם הסיכוי כי המעבר הדירה יעבור בצורה יחסית טובה . בכדי להגדיל סיכוי זה באופן משמעותי עליכם להכין את ילדיכם למצב מאתגר זה .

ההכנה צריכה לכלול שיחות עם הילדים , שיחות אלו צריכות להיות שיחות אינפורמטיביות כלומר, כאלו המפרטות לילדיכם למשל, את המועד שהנכם עוברים , את המיקום של הבית החדש ( אם הילדים עוד קטנים אז נסחו זאת במונחים המובנים להם לדוגמא, "הבית החדש קרוב לבית של סבתא") , מה יקרה כשתעברו ( " נכיר שכנים חדשים , חברים חדשים בית ספר חדש "...). פירוט אינפורמטיבי זה מכין את הילדים אל מה שעשוי בפועל לקרות. הכנה זו באה לספק עבור הילד מידע ולשתף אותם ולהכינם . כך,  באופן לא מודע הנכם מעבירים לילדכם את התחושה כי הם שותפים המודעים לתהליכים שצפויים לקרות , מודעות זו מפחיתה את הבעת קשיי ההתנהגות בהמשך אצל ילדנו.
  
הכירו לילדכם את הסביבה החדשה עוד לפני המעבר המתוכנן בערך כחודש – חודשיים לפני .  ניתן לעשות זאת ע"י טיולים יזומים משותפים שלכם יחד עם ילדכם אל השכונה החדשה ואל גני השעשועים הקרובים לביתכם , בדרך זו ילדיכם עשויים להכיר חברים חדשים טרום המעבר אל הבית החדש דבר העשוי להפחית את רמת חרדתם מעזיבת חבריהם.

כמו כן, בכדי להפחית את קשיי ההסתגלות החברתית מבעוד מועד חשפו את ילדכם אל בית הספר החדש בו הם אמורים ללמוד עשו זאת בשתי דרכים , האחת היא ללכת עם ילדכם ולסייר בבית הספר בכדי להכירו פיזית כלומר, סיירו עם ילדכם והכירו את הכיתות , את חצר בית הספר , את השירותים ,את חדר המנהלת וכד' . הדרך השנייה היא , ליצור קשר עם המורים שאמורים לחנך את ילדכם בשנה הבאה, בקשו את עזרתם של אותם מורים ביצירת מפגש חברתי מקדים עם ילדיכם ועם ילדים חביבים וחברותיים מהכיתה טרום ההתחלה בבית הספר. גם כאן ישנו אלמנט מקדים העשוי להפחית את החרדה מהלא נודע העלול בהמשך לבוא לידי ביטוי אצל ילדכם בהבעת קשיי התנהגות כאלה ואחרים.
זאת אומרת ככל שנחשוף את ילדינו באופן מקדים אל המצב המאתגר תוך עידוד וחוויה חיובית על נכונות ושיתוף פעולה עמנו הסיכוי להפחית את קשיי ההסתגלות עקב המעבר יגדל.

בהמשך , ולאחר המעבר עצמו הכילו את קשייהם של ילדכם שכן, גם לנו המבוגרים קשה להסתגל לשינויים . אך במידה וילדכם יביעו קשיי התנהגות כגון סירוב ללכת לבית הספר למשל , אל תאפשרו לילדכם לנהוג בצורה לא נאותה . לדוגמא : " אנו מבינים שקשה לך ואם תרצה נכנס אתך לבית הספר ונלווה אותך אל תוך הכיתה ולאחר מכן אתה תיפרד מאתנו יפה כמו ילד בוגר" ובמידה והסירוב ממשיך תנהגו בעקביות לוו את ילדכם אל הכיתה ואל תאפשרו לילדכם את הבריחה בכך שתאפשרו לו  "ימי חופש " בבית משום שכך תחזקו אצלם את התנהגויות הסירוב והבריחה מן הקושי.  תוכלו להקל עליהם ע"י כך שבימים הראשונים תחכו להם מחוץ לבית הספר עם פרס קטן במידה ושיתפו פעולה עמכם יפה בבוקר. ארגנו יותר זמן איכות עמם בכדי להקל על הקושי שבמעבר אך הקפידו לעשות זאת לא כשכנוע , שוחד או לאחר התנהגויות בלתי נאותות אלא מבעוד מועד כפרס על שיתוף פעולה 

יום ראשון, 28 באפריל 2013



 ADD? Ritalin is not a wonder drug!

Do you have a child that suffers from ADD or ADHD?

Do you think that prescribing your child Ritalin will make everything work out?

If the answer is yes, you  are sadly, sorely mistaken.

Yes, medical treatments can answer problems created by a neurological chemical imbalance that is present in children with ADD/ADHD. But the behaviors that they exhibit are also largely connected to the interactions that they have started experiencing between their parents and themselves, and the types of attention they are garnering.
Hila Adany begs: "Please acknowledge the behavioral aspect of ADD/ADHD as well".

"We tried everything: eventually, we took our son for testing, and the final diagnosis was that our son is suffering from ADD. So we started him on medication, but besides for his teacher's reports that there is a slight improvement in his performance at school, at home we have seen no change at all".

These were the first words I heard from Neta and Dvir, a wonderful couple. Loving parents, who are engaging in the battle against their son's ADD, and feel that they are losing. "His behavior is intolerable. The outbursts, the constant refusals... We don't know what to do".
Unfortunately, they are not the only parents to experience this problem.

Don't Despair
 When a child is diagnosed with ADD/ADHD, and the disorder makes it difficult for you, and others, to cope with his/her negative behavior, it is essential that the child receives behavioral treatment  along with medical treatment.

Often, the medication corrects the chemical imbalance that is affecting the child - that is, it answers the neurological issue - but does not 'fix' the daily interactions between a parent and child.

Of course, it is likely that the child's difficult behavior began with this chemical imbalance. But, it is strengthened and bolstered through everyday interactions, over time.
For example: If parents respond with giving in to, or bargaining with a child who is being immensely uncooperative,  the child is not likely to change. Rather, this simply serves to reinforce his/her contrary behavior.

This is due to the fact that the child begins to subconsciously understand that that being stubborn, explosive or rude, often results in getting his/her own way.

Further, responding to negative behavior with coaxing, explanations and/or bartering, may get parents some short term peace and quiet, but in the long run, it does not decrease behavioral difficulties. On the contrary, things usually start to deteriorate more.

If the situation is indeed worsening, this is an indication that the child is somewhat 'enjoying'  the attention - and thus has no need to change any behaviors. (And yes, reprimands constitute attention. Negative attention is still attention.)

No Miracle Cures

This is where behavioral treatment comes in.

This form of therapy assesses the function, or power, of adverse behavior during the daily communication between a parent and child.

In simpler terms, it assesses 'what causes my child to behave the way he/she is behaving, and what is he/she gaining by behaving in this way?'.

Once the reasons behind the child's behavior have been brought to light, it is possible to adjust the details of behavioral therapy to suit the specific issues that each family is dealing with.

With regard to ADD/ADHD, behavioral therapy looks at the entire day as a whole, as well as all the individual daily occurrences within the family unit.

This is an essential aspect of this therapy because human behavior can  not be accurately assessed through analyzing separate instances that occur during a day. Rather, it is only through all of those instances as a whole that an authentic picture can emerge. That is, each interaction that takes place affects the one after it, and all subsequent interactions.

 After the 'behavioral process' that we experienced together, Neta and Dvir understand that Ritalin is not a panacea that will remedy any and all behavioral crises.

In order to help a child combat the symptoms of ADD/ADHD, a fundamental change needs to occur within parents, as well as in their methods of parenting. Although these changes require massive effort, the astonishing results they yield are well worth the effort. Parenting in the way that your child needs you to ultimately helps the family, as a whole, adopt a more enjoyable, relaxing life.
  


Counseling and Guiding parents


054-223-1204  052-888-4141

יום חמישי, 25 באפריל 2013



ארוחה משפחתית ...לא מה שחשבתם !



פנו אלינו לא מעט משפחות לטיפול ששיתפו אותנו בכך כי אין הם נוהגים לערוך ארוחה משפחתית במשך השבוע למעט יום שישי וגם לא באופן קבוע.


המלצתנו היא לאמץ את הארוחה המשפחתית בחום ! לכך מספר סיבות חיוביות ומגוונות. ארוחה משפחתית מהווה זמן איכות עם הילדים ותורמת לאווירה חיובית ומשתפת בבית אך לא רק ,היא גם תורמת לעצמאות אצל הילדים ומתרגלת איפוק ודחיית סיפוקים.


כעת אתם בטח שואלים באיזה אופן בדיוק? אז נסביר . במידה וילדיכם סרבני ארוחת ערב או לאו דווקא סרבנים אך נוהגים לאכול את ארוחתם מול הטלוויזיה ללא תקשורת מיוחדת עמכם למעט , " אימא ... תביאי לי שוקו " או " אבא אני רעב , בא לי משהו לאכול" ואתם כהורים ממושמעים מביאים את מזונם ליעד חפצם.( מול הטלוויזיה או במקום אחר שהוא אינו שולחן האוכל)הנכם מפספסים הזדמנויות פז לתרגול התנהגות נאותה ונעימה מצד ילדיכם וכן זמן כיפי עם הילדים.

על מנת ליצור זמן ארוחת ערב נעים ומועיל ארוחת הערב צריכה להתנהל באופן הבא:

במידה וילדכם באופן כללי נוטים לסרב לארוחת הערב ניתן גם לשלב את ילדכם בהכנת ארוחת הערב עצמה למשל, " מתוק אתה יכול לעזור לי לערוך את השולחן ? או לשטוף את הירקות "(בחרו בקשה קלה שהסיכוי להיענות מצדם גבוהה). ולאחר היענותם לבקשותיכם החמיאו להם על הנכונות ("כל הכבוד , איך את\ה עוזר\ת לי .. נשיקה חיבוק ") ואז קראו להם לשבת לאכול. כאן אנו מקנים לילדינו עצמאות , שיתופיות ותרומה במטלות הבית וכבונוס אנו מפחיתים את סירובם לגשת אל שולחן האוכל ולאכול.

הכינו את ילדיכם 5 דקות לפני זמן ארוחת הערב כי : "עוד 5 דקות אוכלים ארוחת ערב וכל המסכים נכבים (מחשב , טלוויזיה , איי-פד וכל שאר מסיחי הדעת למיניהם...) וניגשים לשולחן האוכל" . לאחר 5 דקות כבו את המסכים בבית או סיימו את המשחק שהילדים עסוקים בו וקראו לילדים לאכול.


לאחר מכן בזמן הארוחה השקטה (ללא רעש ממסכים ), אכלו ונהלו שיחה עם ילדיכם למשל, "באיזה משחק כיפי שיחקתם היום בגן או מה עשיתם אצל החבר\ה היום ? " וכד' שיחה זו אמורה להתנהל בצורה מסודרת . כלומר ,כל אחד בתורו ללא התפרצות אחד לדברי השני . כך תוכלו לתרגל עם ילדיכם איפוק ודחיית סיפוקים ועל מנת לחזק נקודה זו הקפידו שזמן ארוחת הערב יהיה עד לסיומה כלומר, כולם יושבים עד תום הארוחה .


בתום ארוחת הערב שבחו את ילדכם על ארוחת ערב נעימה ועל שיתוף הפעולה (" איזה כיף היה לאכול אתכם חמודים ") וכמו כן ניתן להוסיף פרס , קינוח לבחירתכם .

לסיכום , ארוחת הערב היא הזדמנות שלכם הורים יקרים לתרגל עם ילדכם עצמאות שיתוף פעולה ואיפוק ודחיית סיפוקים וכמו כן , ליהנות מזמן הארוחה מאשר לתפקד כמגישי מזון נאמנים .

בתאבון


ה.י.ל.ה למשפחה
הכוונה , ייעוץ ליווי והעצמה הורית ומשפחתית.  
שני לוי  והילה עדני  


יום רביעי, 24 באפריל 2013

הפרעות קשב וריכוז? ריטלין היא לא גלולת פלא

חשבתם שאם תתנו לילד ריטלין הכול יסתדר באורח פלא? מהר מאוד אתם עלולים לגלות שטעיתם. טיפול התרופתי אולי נותן מענה נוירולוגי אבל, קשיי ההתנהגות שילדיכם מביעים משתמרים ומתעצבים מתוך האינטראקציות היומיומיות ביניכם לבין ילדיכם . שני לוי והילה עדני מבקשות, תנו מענה גם לקשיי ההתנהגות על ידי שילוב בין טיפול התנהגותי לטיפול תרופתי .
"ניסינו את הכול, לקחנו את הילד לכמה איבחונים, קיבלנו אבחנה סופית שיש לילד הפרעות קשב וריכוז והתחלנו טיפול תרופתי, אך למעט העובדה שהמורה מדווחת שיש שיפור קל בבית הספר בבית אנו לא חשים בשום שיפור".
אלו היו המילים הראשונות של נטע ודביר. זוג מקסים ללא ספק, אך גם מיואש: "ההתנהגות שלו בלתי נסבלת. ההתפרצויות, הסירוב הכרוני שלו לשתף אתנו פעולה לא פחת". לצערי, הם לא ההורים הראשונים אשר חווים את אותה בעיה.

אין ייאוש בעולם
כאשר ילד מאובחן בהפרעת קשב וריכוז ולהפרעה זו מצטרפים גם קשיים התנהגותיים המקשים עליכם ההורים ועל שאר הסובבים להתמודד עם ילדכם, חשוב שתדאגו שהילד יקבל במקביל לטיפול התרופתי, גם טיפול התנהגותי.  פעמים רבות הטיפול התרופתי עונה על חוסר כימי במוחו של הילד, כלומר נותן מענה לצורך נוירולוגי, אך אינו "מתקן" את האינטראקציות היומיומיות בינכם ובין ילדכם.

יתכן שקשיי ההתנהגות של ילדכם אולי החלו בעקבות אותו צורך נוירולוגי של ילדכם אך קשיי ההתנהגות השתמרו וחוזקו עם הזמן ע"י האינטראקציות היומיומיות בינכם לבין ילדכם. למשל, יכול להיות שבמצבים רבים בהם ילדכם הביע סירוב מתמשך, הגבתם מדי פעם מתוך ייאוש, בוויתור ובמילוי רצונו של ילדכם, ובכך למעשה חיזקתם את התנהגות הסירוב של ילדכם.
ייתכן ועשיתם את זה משום שמתוך סיטואציה זו ילדכם הסיק (לא במודע) שסירוב מתמשך לעיתים מלווה בקבלת מבוקשו. ייתכן גם שנהגתם עד כה להגיב בשכנועים, הסברים או בנזיפות כאשר ילדכם היה מביע קשיי התנהגות כאלה ואחרים ובפועל קיבלתם "שקט זמני", אך בהמשך קשיי ההתנהגות לא פחתו ואף החמירו עם הזמן.

אם קשיי ההתנהגות אכן החמירו, הדבר מעיד על כך שהתנהגותכם עד כה היוותה עבור ילדכם סוג של תשומת לב, ועל כן לא חל שיפור בהתנהגויותיו (כן , כן ...נזיפות מהוות תשומת לב, גם תשומת לב שלילית היא עדיין תשומת לב).
אין תרופות פלא כאן נכנס לתמונה הטיפול ההתנהגותי, שכן סוג של טיפול זה מאבחן את פונקציית ההתנהגות של הילד בתוך האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדכם. במילים פשוטות יותר הוא בודק "מה גורם לילד להתנהג כפי שהוא מתנהג ומהם הרווחים שיש לו כיום מהתנהגויות אלו?" .

לאחר שאבחנו את פונקצית ההתנהגות של הילד, ניתן להתאים טיפול התנהגותי שיוכל להעניק מענה ספציפי לקשיי ההתמודדות של כל משפחה. טיפול התנהגותי הוא טיפול מקיף החובק את כל שעות היום ואת כלל האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדכם. הסיבה לכך שהטיפול הוא מקיף, נעוצה בעובדה שהתנהגותנו היא תולדה של כלל האינטראקציות ביננו לבין ילדנו ולא של אינטראקציה אחת במשך היום. כלומר, התנהגות אחת משפיעה על השנייה וכן הלאה.
אחרי תהליך התנהגותי שעברנו יחד, נטע ודביר מבינים שריטלין אינה תרופת פלא המעלימה את כל קשיי ההתנהגות שילדם הביע עד כה. כדי להגיע לשיפור עם הילד שלהם  היה עליהם לעבור תהליך שינוי מהיסוד ולשנות בביתם את סוג ההתנהלות שהייתה קיימת עד כה. שינויים אלו אומנם דורשים מאמץ אך מניבים תוצאות מדהימות שעבורם שווה להתאמץ, ועם הורות נכונה, המשפחה מסגלת לעצמה אורך חיים רגוע ומהנה.
בהצלחה!
הילה עדני ושני לוי , מנחות הורים בכירות ומנתחות התנהגות.