גמילה מחיתולים

כמו הרבה דברים הקשורים להפקת חיינו שנקראת  :  הורות , גם את גמילת הילדים מהחיתולים צריך לדעת לבצע בצורה נכונה . לרוב ההורים טרום תהליך הגמילה יש חששות רבות כמו : " האם הילד ישתף פעולה ? " הרי הוא כל כך קשור לחיתול תרתי משמע ... " האם כל התהליך ייקח הרבה זמן ? " ועוד שאלות רבות.

היכון הכן צא ... 

אז לפני שתתחילו את תהליך הגמילה עליכם ההורים לברר מספר דברים קטנים אך חשובים !  כמו למשל, האם הילד מראה סימנים של בשלות . גיל הבשלות האידיאלי לפי מחקרים הוא בין גיל שנתיים לגיל שנתיים וארבעה חודשים לפני כן לא מומלץ להתחיל גמילה . סימני הבשלות בכל אופן עשויים לבוא לידי ביטוי במס' אופנים נעניק מס' דוגמאות קלאסיות לכך . נתחיל באופן הבולט ביותר והוא הזמן שהחיתול נשאר ייבש בין עשיית צרכים אחת לשנייה . כלומר , במידה והחיתול נשאר ייבש פרק זמן של שעתיים ויותר , מצוין זה סימן שילדכם מסוגל להתאפק . אופן נוסף ניכר ביכולת של הילד להוריד את המכנסיים בעצמו.  פרט טכני, אך חשוב ביותר משום שאם לילדכם אין היכולת המוטורית להוריד את המכנסיים בעצמו לא יוכל הוא להתפנות באופן עצמאי  והאם למרות כל הרצון הטוב, לילדכם יש את הרצון האישי שלו להיגמל ולהיות ילד  "גדול " ?  במידה וכן,  תוכלו להסיק כי ילדכם מספיק בשל להתחלת תהליך הגמילה .

גם ההורה צריך להיות בשל, זמינות ההורה בתהליך הגמילה היא חשובה ביותר . הורה שחושב שיוכל לגמול את ילדו לסירוגין רק ברגעים שהוא זמין, טועה בגדול ועלול לגרום לבלבול  אצל הילד וכפועל יוצא מכך להארכת זמן הגמילה באופן משמעותי. לכן , במידה והנכם מתכננים גמילה עשו זאת או בזמני חופשה שהנכם נמצאים עם הילד רוב הזמן למשך כמה ימים רצופים (רצוי מינימום 5-7 ימים) . תקופות טובות לגמילה הן באביב או בקיץ . וכן , עכשיו , עם כל הקושי שבהתנהלות השוטפת של חופשת הקיץ זה נחשב זמן אידיאלי .

מוכנים ? יוצאים לדרך .

אז רכשתם את כל האביזרים הנחוצים לגמילה כמו סיר , תחתונים , בגדים נוחים , שעוונית למיטה , הוסיפו גם פרסים קטנים ( מדבקות או מתנות סמליות ) אלו עשויים לשמש אתכם לטובה בזמן התהליך עצמו . החלטתם ? אז קדימה , הורידו את החיתול לגמרי במשך היום ,היו עקביים והימנעו מהעברת מסרים מבלבלים כמו : בבית תהיה בלי החיתול ואצל הסבתא עם חיתול (בלילה תוכלו להשאיר את החיתול עד לקבלת 10 לילות יבשים ).

טיול לשירותים

בתחילת הדרך הגדירו כל שעה וחצי  "טיול לשירותים " כלומר , לוקחים את הילד לנסות לעשות פיפי  או קקי, אם לא יצא ...לא נורא Jאתם מתרגלים ! .  עדיין,  הקפידו לשבח את הילדים על כל ניסיון חיובי להתקרב אל הסיר \ שירותים . במידה וילדכם הצליח, מצוין ! שבח ספציפי כמו "איזה יופי עשית פיפי כמו ילד גדול בשירותים !"  או איזה יופי התחתונים יבשים ועשית פיפי בשירותים J "  בנוסף לשם חיזוק החוויה החיובית העניקו לילדכם מדבקה וחיבוק על ההצלחה.  

פספוסים 

הילד פספס ? לא נורא , הרי זהו חלק מתהליך הגמילה . הקפידו לא להעניק תשומת לב רבה לפספוס עצמו אלא הסתפקו באמירה בסגנון : " אתה רטוב לא נעים בוא נחליף בגדים .  איפה עושים פיפי וקקי ? עושים בשירותים . " תשומת לב רבה להצלחה ולא לפספוס תסייע לגמילה קצרה וחיובית הרבה יותר .

שיהיה בהצלחה לכל הנגמלים הקטנטנים .

 משני והילה מנחות הורים בכירות מ-  ה.י.ל.ה למשפחה מומחיות לטיפול התנהגותי במשפחות .

http://www.youtube.com/watch?v=g7m8jcOI8yM

הדרכת הורים- הילד מפחד מהמים, איך להתמודד?  

מאת שני לוי והילה עדני 

כשחם חם ... הולכים לים !

בימי הקיץ החמים משפחות רבות נהנות מפעילויות משותפות עם ילדיהם בים או בבריכה בילוי זה עבור רוב המשפחות הינו פתרון אידיאלי להעסקת הילדים במזג האוויר החם השורר בארצנו.        אך, ישנן משפ' רבות משפחות אשר אינן נהנות מסוג בילוי זה בשל העובדה שילדיהם סובלים מפחדים וחרדות בכל הנוגע לבריכה או ים.  

איך מתמודדים?

" רשמנו את הילד לחוג שחיה וכל החוג הוא רק צורח!  , הוא לא יכול לראות את הבריכה ברגע שאנחנו מחנים את הרכב הצעקות מתחילות"  זוהי דוגמא לדבריהם של הורים אשר הגיעו אלינו לטיפול. כאשר פעוטות וילדים מביעים פחדים וחרדות מגורם מסוים דרך הטיפול על פי גישת ניתוח התנהגות בה אנו מטפלות היא על ידי  ע"י חשיפה הדרגתית אל גורם הפחד של הילד תוך עידוד התנהגויות נאותות הבאות לידי ביטוי בניסיונות התקרבות או התגברות של הילד על אותו הגורם שממנו הוא פוחד ויחד עם זאת התמודדות נכונה עם הבעת התנהגויות בלתי נאותות בעת חווית הפחד אצל הילד. במקרה זה נפרט לגביי התגברות על  חרדה ופחד מבריכה או ים.

אז מה עושים?

דבר ראשון , הכינו את ילדיכם מראש לקראת היציאה מהבית שוחחו עמם הגדירו עבורם את ציפיותיכם מהם . למשל , " חמוד אני מצפה ממך שתגלה נכונות היום להיכנס אל הבריכה ולהיות שותף לשיעור השחייה שלך היום , אני מאמינה כי אתה מסוגל , וברגע שתשתף פעולה אני ממש אשמח ואפילו תוכל לקבל פרס קטן בתום שיעור השחייה " .

חשיפה הדרגתית ועקבית כבר ביציאתכם מין הבית עודדו ושבחו את עצם הנכונות הראשונית של הילד להגיע אל הברכה/ים . בהגיעכם אל מעוץ חפצכם כאשר הילד מביע פחד לומר לו כי אתם מבינים כי הוא מפחד אך אתם מאמינים כי הוא מסוגל להתגבר . ובמידה וילדכם מתחיל להביע התנהגויות בלתי נאותות כגון :  בכי , צעקות ובקשות חוזרות ונישנות ללכת מין המקום, אמרו בצורה רגועה אך נחושה אשר תעניק לילדכם ביטחון כי אינכם הולכים הביתה וכעת הוא יכנס אל המים, אתם כאן מתבוננים בו ושומרים עליו, לוו את ילדיכם אל הבריכה ועודדו כל נכונות ולו הכי קטנה להיכנס אל המים. גם אם ילדיכם בתחילת הדרך אינו מוכן להיכנס אל המים הושיבו אותו לידיכם , אל תיכנעו ותחזרו אל ביתכם, הסתפקו באמירה בסגנון :  " חבל אנו מאמינים שיכולת ליהנות מהמים "  . הקפידו לא לנסות לשכנע ,להסביר או לנהל "שיחות נפש" מיד לאחר הבעת ההתנהגויות הבלתי נאותות כגון :סירוב וחוסר נכונות לשתף פעולה , בבכי , צעקות, בקשות חוזרות ללכת מין המקום וכד' על מנת לא ליצור מצב שבו ילדכם יבין או יקשר לא במודע כמובן ,כי עקב הבעת פחד הבא לידי ביטוי במגוון ההתנהגויות שציינו לעיל, הוא מקבל ממכם תשומת לב מרובה וכתוצאה מכך בטעות הנכם עשויים לשמר ולעצב  אצל ילדכם התנהגויות של הבעת פחד מצדו .  

בכל פעם צעד אחד קדימה עליכם ליצור מצבים בהם לידיכם נחשף בכל פעם קצת יותר אל פחדיו הדרך אחת לעשות זאת היא ע"י הליכה אל בריכה/ים אפילו לעיתים תכופות יותר ממה שהנכם רגילים ללכת , זאת על מנת ליצור מצבי חשיפה \ אימון רבים יותר עבור ילדכם. הקפידו במידה וילדכם מביע נכונות ,לחזק ע"י עידוד או מתן פרס קטן. עם הזמן כאשר תשימו לב כי ילדכם מתקדם ומשתף פעולה תוכלו להתרחק בכל פעם קצת יותר על מנת ליצור עבורו את הביטחון כי הוא יכול ומסוגל להתמודד גם כשאינכם במרחק צעד ממנו .  שיהיה בהצלחה J שני לוי והילה עדני מדריכות הורים בכירות ומנתחות התנהגות .

www.hila4family.co.il

אימא אבא, אני לומד\ת אתכם ...

ילדינו הם פיקחים חכמים ועל כן למדים מהר . יכולת החיקוי הקיימת אצל ילדינו הינה יכולת מופלאה שאינה צריכה להיות מובנת מאליה ובזכותה ילדים רוכשים מיומנויות רבות.  כך, מבלי שתשימו לב אתם ההורים הופכים להיות מודל לחיקוי . ואתם ההורים יקרים, ככל שתהוו מודל לחיקוי טוב תוכלו להעניק לילדיכם מיומנויות התמודדות לחיים טובות יותר.

אז מה קורה בפועל כשלא מהווים מודל לחיקוי טוב עבור הילדים את זה אתם בטח שואלים ?

במקרים בהם הורים אינם מקפידים להוות מודל לחיקוי טוב הם פוגמים ביכולת של ילדיהם להתמודד טוב יותר עם קשיים בחייהם. למשל, שאת\ה צועק\ת  או מאבד שליטה כשקשה לך במצבים מסוימים עם ילדיך, ילדך רואים זאת מן הצד ומפנימים כי זו הדרך להתמודד עם קושי . ובפעמים שקשה להם גם הם יגיבו באותו האופן ואפילו בצורה חמורה יותר וזאת משום שלא ראו ולמדו דרך טובה יותר להתמודד עם קושי כזה או אחר בסביבה הביתית.

אז איך משתדרגים ?

קודם כל מפנימים את ההכרה ביכולת ההורית ובדרך ההתנהגות האישית של כל הורה והורה  להשפיע ולעצב את התנהגותם של ילדיו מעצם היותו מודל לחיקוי טוב, המתמודד עם סיטואציות קשות ע"י הבעת הקושי בצורה מילולית אך נאותה ובאופן כללי נקיטת גישה סובלנית ונכונה יותר במציאת פתרונות לקושי כזה או אחר.  כך למשל בעת קושי אל מול ילדיכם כאשר אלו רבים אחד עם השני והבית טרום מהפיכה , במקום לאבד שליטה לצעוק או חמור מכך , אספו את עצמכם נשמו עמוק ובצורה סובלנית גשו אל הילדים בררו את מוקד בעיה , והעניקו פתרון הולם לסיטואציה תוך שימוש במילוליות למשל, " אני רואה שקשה לכם בוא נחשוב איך אתם יכול לפתור את הבעיה , אתה יכול לשכנע את אח שלך לשחק אתך או שאתה יכול להחליט שאתה מוותר והולך למשחק אחר או שאתם מחליטים לשחק ביחד אבל בצורה נעימה. בכל מקרה אלימות צעקות או בכי אינם מקובלים בביתנו " במידה וקיימת הסלמה בהתנהגויות יישמו ענישה קצרה ממוקדת אך אפקטיבית ללא צעקות ואיבוד עשתונות .

סוף מעשה במחשבה תחילה ...

כאשר הילדים רבים , מתחצפים , מביעים אלימות  או באופן כללי פשוט מסרבים לשתף פעולה ומתנהגים בצורה בלתי נאותה. שנייה לפני שתגיבו ... חישבו עם עצמכם מהי התגובה הנכונה באותה סיטואציה ומה ילמדו  ממני ילדי כשאר אגיב בצורה כזו או אחרת ? שאלו את עצמכם האם בתגובתי אני אלמד אותם איפוק ושליטה? במידה והתשובה לשאלתכם היא לא . חישבו עם עצמכם מהי התגובה הנכונה יותר במקרה כזה או אחר שאכן תעניק לילדכם מודל חיקוי טוב וראוי  המשדר איפוק יכולת שליטה עצמית , סמכותיות ויכולת מגוונת לפתירת בעיות בצורה נאותה. שיטת "השנייה לפני" יכולה להיות מחוזקת בתחילת תהליך השינוי על ידי תליית סטיקרים ברחבי הבית כאלו שרומזים ומזכירים לכם ההורים לעצור רגע לפני ולחשוב דוגמא לסטיקר נפוץ שיכול לעזור ואכן מסיים את כתבתנו בנימה חיובית זו  :

" אל תשכח לנשום "

בהצלחה J

משני והילה מה.י.ל.ה למשפחה . 

הדרכת הורים- הילד שלי מתבגר??

שני לוי והילה עדני

אני הבוס כאן !

הורים רבים חשים מצוקה כאשר ילדיהם מגיעים אל גיל ההתבגרות וזאת בשל היעדר יכולת לשלוט במעשי ילדיהם ואף גרוע מכך, ילדיהם מנהלים את חייהם .  כיום גיל ההתבגרות מתחיל אפילו מגיל 10 ומאופיין ע"י הורים רבים החווים קשיים עם ילדיהם בהבעת התחצפויות , התעלמות , הסתגרות בחדר עם המחשב, אי שיתוף ההורה באינפורמציה כללית על חייהם הפרטיים, התקפי זעם , יציאה מהבית ללא רשות ועוד..

גיל טיפש-עשרה

כך שיתפו אותנו הורים לילד בן 13, שהגיעו אלינו לטיפול ולצערנו דבריהם מאפיינים קשיי התנהגות אותם חוות משפחות רבות  :   

" אנחנו לא יודעים מה לעשות יותר... הוא יוצא מתי שבא לו, חוזר מתי שבא לו , אני יודעת שהוא שותה אלכוהול ומי יודע מה עוד הוא עושה ... פשוט איבדנו שליטה עליו ואם ננסה להתעקש אתו הוא יהפוך את הבית ..." הורים רבים מרגישים כי אין ביכולתם לשלוט בילדיהם  ובמידה וינסו למנוע מהם את מבוקשם "יזכו" לחוות קשת תגובות מאוד לא נעימות מצד ילדיהם כגון : התקפי זעם , השחתת רכוש בבית , בריחה מהבית ועוד .  מה שגורם להם לעיתים להיכנע אל מול קשת התנהגויות אלו ולקבל את מר גורלם .

לא עוד !

הורים יקרים , תחושת חוסר האונים שלכם היא מובנת שכן , אף אחד לא היה רוצה לחוות חוויות כה אברסיביות עם ילדיהם וברור שכל הורה מעדיף לקבל את השקט בביתו . אך, דרך הכעס , הצעקות , הוויתור , התעקשות ולבסוף כניעה , היא אינה הדרך להתמודד. קיימות בידכם יכולות רבות שאינכם מודעים אליהם. כיום בעידן השפע והמותרות ילדים מקבלים מהוריהם מעל ומעבר לדוג' : אייפון , אייפד , כסף , ביגוד ועוד רבות וכל עוד ילדיכם חיים תחת קורת הגג שלכם והנכם ממנים את מחייתם יש ביכולתכם אפשרויות רבות.

לא קל אך אפשרי...

אומנם הדרך להחזרת הסמכות ההורית היא אינה קלה ויש צורך בנחישות עקביות וחוסן נפשי אך ברגע שמתנהלים על פי דרך חינוכית אחת נכונה ומאוחדת אל מול הילדים ניתן לראות תוצאות ודי מהר . כיום אנו מניחות כי אתם חשים שניסיתם הכול ולבטח שום דבר כבר לא יעזור, אז קודם כל החליטו בליבכם כי אינכם מתייאשים ומוותרים.  בשלב הראשון בכדי לעודד שיתוף פעולה למרות כל הכעס והכאב שכבר קיים , החמיאו לילדכם על הדברים הכי קטנים שמוגדרים כטובים בעינכם על מנת לנסות להוריד את החומות (מילה טובה , חיבוק נשיקה  על כל שיתוף פעולה הכי קטן מצדם) הקפידו על כך במשך תקופה של שבוע ומעלה . בשלב הבא תיזמו שיחה עם ילדיכם ובה הגדירו את המצב החדש בבית שבו הנכם מנחילים כללים חדשים  והם למשל, מדברים בכבוד להורים , שומרים על הרכוש בבית , מבקשים רשות לצאת מהבית ומדווחים היכן ועם מי הם נמצאים ועוד. הגדירו לילדכם כי המותרות שקיימות היום בחייו  כגון : אייפון , אייפד , טלוויזיה וכו'  הנם פרסים על התנהגויות של שיתוף פעולה והתנהגות נאותה בבית.  בשיחה זו הימנעו מלאיים ולומר אם לא .... אז  וסיימו שיחה בנתינת קרדיט ילידכם וציינו בפניו כי הנכם בטוחים שלא תצטרכו להגיע לנק' זו.

בהמשך הדרך, במידה וילדכם אינו משתף פעולה מילת המפתח היא עקביות , נחישות,  ושליטה עצמית .

במקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד ילדיכם מנעו ממנו את הגישה ל- 24 שעות ולא יותר מכך. וזה אומר למנוע גישה לכל הפעילויות האהובות עליו . כלומר,  לא למנוע גישה לאיי-פון  אך לאפשר גישה למחשב , או לטלוויזיה, אלא למנוע גישה לכל מה שאהוב עליו וכן צריך להיות יצירתיים כמו למשל, להוציא את הכבלים של הטלוויזיה וכד '. הכינו את עצמכם למצב שבו התנהגויות אלו יקצינו לרמות מאוד גבוהות ולשם כך יש צורך לארגן מבעוד מועד סיוע ותמיכה הדדית שלכם ההורים אחד בשני או אפילו להוסיף בן משפחה המסוגל להירתם למשימה לקראת סיטואציות שהנכם צופים התנגדות גדולה מצד בנכם (שעות הבוקר, צהריים , ערב) . במידה ומדובר במשפחה חד הורית יש לארגן תמיכה מבני משפחה או עזרה חיצונית מחונכים . לאחר התמדתכם ודבקותכם בדרך החדשה  ילדכם יבין כי כיום הדברים האהובים עליו הם אינם בגדר מובנים מאליהם אלא כפרסים על שיתוף פעולה עמכם והתנהגויות אלו יפחתו בצורה משמעותית עד להיעלמותם.

גישה חינוכית זו אומנם נראית קשוחה אך היא באה להגן על ילדיכם מהגרוע מכל ומהתדרדרות למקומות שבהם לא תרצו לראות את ילדיכם , אז למען ילדכם היקרים ולמען חיי משפחה נורמאליים התאמצו והצליחו.

לקבלת טיפול והדרכה צמודה פנו אלינו ל- ה. י. ל .ה  למשפחה  הכוונה ייעוץ ליווי והעצמה הורית. בהנחייתם של שני לוי והילה עדני מנחות הורים בכירות על פי גישתו של פרופ' רולידר.  

 ענישה אפקטיבית, משום שגם להעניש צריך לדעת איך??

מהי ענישה אפקטיבית ?

" אין לו גבולות , שום דבר אינו מספיק לו ואם אני מעזה לסרב לו, הוא מתחצף מקלל וזורק דברים בבית ... די ! הפעם הענשתי אותו... שבוע בלי חברים ." אלו היו מילותיה של אם ממרכז הארץ, אשר באה לקבל מאתנו הכוונה וייעוץ כיצד להתמודד עם קשיי ההתנהגות אותם מביע בנה בן ה- 11 .

חינוך הוא לא רק דרך עונשים

ענישה היא אומנם חלק מתהליך חינוכי, אך בכדי לראות תוצאות ושינוי בגישת ילדכם, עליכם ההורים לדעת לשלב בין שני מרכיבים חשובים . המרכיב החשוב הראשון הוא החיזוק החיובי אשר בא לידי ביטוי בדרך כלל בתשבחות מילוליות או פרסים כאלה ואחרים על התנהגויות חיוביות וטובות אצל ילדכם . המרכיב השני החשוב ,הוא מרכיב הענישה לאחר התנהגויות בלתי נאותות . לרוב הורים נוטים להעניק יותר תשומת לב דווקא לאחר התנהגויות בלתי נאותות מאשר לאחר התנהגויות טובות וזאת משום שההתנהגויות הבלתי נאותות מפריעות להורים ועל כן לוכדות יותר את תשומת ליבם וההתנהגויות הטובות הן במקום מסוים נלקחות על ידי ההורים כמובנות מאליהן. כך נוצר אצל הילדים עיצוב התנהגות בו הם מבינים דרך חווית המעשה כי התנהגויות בלתי נאותות גורמות לקבלת תשומת לב גדולה יותר מאשר הבעת התנהגויות טובות ונאותות ועל כן לעיתים הנכם רואים כי קיימת הסלמה בהבעת התנהגויות בלתי נאותות אצל ילדכם.

התמדה היא מילת המפתח

תגובותיכם אל הילד צריכות להיות אחידות ועקביות . כלומר, במידה וילדכם מביעים התנהגויות טובות ונאותות אל תתעלמו ! אלא הדגישו התנהגויות אלו ושבחו אותם ! ובמקביל, במידה והחלטתם שילדכם צריך להיענש אל תיסוגו מהחלטתכם , כך ילדכם יבינו שבמידה ואיימתם , גם קיימתם ! והאפקט לפעם הבאה יהיה גדול ומרתיע יותר.  בדרך זו, תוכלו להשריש אצל ילדכם את ההבחנה שהתנהגויות טובות אכן זוכות לתשומת לב ובאורח פלא תראו כי ההתנהגויות הבלתי נאותות מופחתות משמעותית.

זו לא הכמות זו האיכות !

ענישה אפקטיבית היא ענישה קצרה מרוכזת וממוקדת . אופן הענישה כמובן משתנה מגיל לגיל ובגילאים הצעירים (3-5) ניתן ליישם לאחר התנהגויות קיצוניות כגון התקפי זעם על כל גווניהם , פסק זמן שלפיו הילד צריך לשבת בכיסא מחשבה (כן, כמו בגן ) ולחשוב על מעשיו ללא מלל מיותר מצדכם בזמן שהותו בכיסא המחשבה. מיקום הכיסא חייב להיות במיקום ניטרלי בבית בו תוכלו להשגיח על ילדכם אך, עבורו אין גירויים מעניינים שעשויים להעביר את זמנו בהנאה (כמו למשל , טלוויזיה או משחקים כאלה ואחרים). הזמן בו הילד אמור לשבת בכיסא המחשבה מחושב לפי דקה לכל שנת חיים . כך, ילד בן ארבע אמור לשהות בפסק זמן ארבע דקות. במידה והילד אינו משתף פעולה עמכם ואינו מוכן לשבת בכיסא המחשבה מנעו כל פעילויות המועדפות עליו עד לקבלת שיתוף פעולה מצדו וחזרה אל כיסא המחשבה ולהשלמת העונש. באמרנו מניעת פעילות מועדפת הכוונה לא רק לפעילות ספציפית אחת אלא לכולן , כך שילדכם לא יוכל לצפות  בטלוויזיה ,לשחק במחשב , אקס בוקס , אייפון וכן הלאה או כל דבר אחר שממש אהוב עליהם. מהר מאוד ילדכם יגלו שעדיף לשתף עמכם פעולה מאשר להשתעמם עד כלוט. ומה שנותר לכם, הוא להתמודד ולא לוותר שכן , וויתור עלול  לגרום להחמרת ההתנהגויות  בהתקף זעם הבא !

מחר יום חדש J

בגילאים היותר בוגרים המוטו הוא מחר יום חדש ! ומה הכוונה בכך ? הכוונה היא כי ענישה אפקטיבית היא ענישה לא יותר מ-24 שעות . אם נחזור לדבריה של אמו של בן האחת עשרה, שהענישה את בנה לא לראות את חבריו במשך שבוע , עונש זה, לא בהכרח עונש יהיה אפקטיבי שכן, כיום רוב האינטראקציה החברתית נעשית דרך המחשב והסמארטפון אשר דרכם קיימת גישה אל הפייסבוק , סקייפ, טוויטר ועוד . על כן, אותה אם, בכדי ליצור ענישה אפקטיבית בהיבט החברתי עבור בנה הייתה צריכה להחליף את הענישה בת השבעה ימים בענישה ליום אחד אך בעלת אופי ממוקד ספציפי ובהחלט לא נעים. בדרך זו , היה עליה למנוע גישה ל- 24 שעות לכל האמצעים שדרכם בנה היה עשוי ליצור אינטראקציה חברתית.

וכמובן יום למחרת היה אמור להיות יום חדש שבו יכל בנה להוכיח את עצמו מחדש בכדי לזכות לבילוי משותף עם חבריו .

לקבל בחזרה את הסמכות ההורית , הבינו כי מתוך מכלול הדברים שאותם הנכם כהורים מעניקים לילדכם, שום דבר הוא אינו מובן מאליו. בכדי ליצור הערכה אצל ילדכם לכל אותם דברים ילדכם הבהירו דרך המעשה כי עליהם להוכיח את עצמם  בכך ישביעו התנהגויות נאותות כמו כבוד , שיתוף פעולה , איפוק ודחיית סיפוקים וכד' . הערכה היא אינה דבר שקיים יש מאין היא נבנית מתוך הקושי שבקבלת הדבר בו הם מעוניינים.

הורים יקרים, בכדי  לקבל הכוונה ייעוץ ליווי והעצמה הורית ומשפחתית תוכלו לפנות אלינו , שני לוי והילה עדני מ- ה .י . ל . ה  למשפחה . שיהיה בהצלחה J

 www.hila4family.co.il

מעבר דירה עם ילדים- "למה אנחנו חייבים לעבור דירה" ?

שני לוי והילה עדני

בלי לשים לב, החופש הגדול כבר בפתח ומשפחות רבות מתכננות מעברי דירה בזמן זה.  נכון, הקיץ זה זמן נהדר למעברים. מרגישים כבר את המטח באויר? שני והילה מבקשות כבר מעכשיו לתכנן, לשתף והתכונן למעבר. מעבר דירה מוגדר כמצב מאתגר וזאת משום שאנו צופים כי ילדינו עשויים להביע  קשיי ההסתגלות עקב המעבר למקום המגורים החדש . קשיים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בקשת רחבה של תגובות מבכי , סירוב ללכת לגן \ בי"ס חדש , הבעת כעס כלפי ההורים ,  הסתגרות בחדר ועוד אך לא בהכרח ישנו גם הסיכוי כי המעבר הדירה יעבור בצורה יחסית טובה . בכדי להגדיל סיכוי זה באופן משמעותי עליכם להכין את ילדיכם למצב מאתגר זה .

ההכנה צריכה לכלול שיחות עם הילדים , שיחות אלו צריכות להיות שיחות אינפורמטיביות כלומר, כאלו המפרטות לילדיכם למשל, את המועד שהנכם עוברים , את המיקום של הבית החדש ( אם הילדים עוד קטנים אז נסחו זאת במונחים המובנים להם לדוגמא, "הבית החדש קרוב לבית של סבתא") , מה יקרה כשתעברו ( " נכיר שכנים חדשים , חברים חדשים בית ספר חדש "...). פירוט אינפורמטיבי זה מכין את הילדים אל מה שעשוי בפועל לקרות. הכנה זו באה לספק עבור הילד מידע ולשתף אותם ולהכינם . כך,  באופן לא מודע הנכם מעבירים לילדכם את התחושה כי הם שותפים המודעים לתהליכים שצפויים לקרות , מודעות זו מפחיתה את הבעת קשיי ההתנהגות בהמשך אצל ילדנו.
  

הכירו לילדכם את הסביבה החדשה עוד לפני המעבר המתוכנן בערך כחודש – חודשיים לפני .  ניתן לעשות זאת ע"י טיולים יזומים משותפים שלכם יחד עם ילדכם אל השכונה החדשה ואל גני השעשועים הקרובים לביתכם , בדרך זו ילדיכם עשויים להכיר חברים חדשים טרום המעבר אל הבית החדש דבר העשוי להפחית את רמת חרדתם מעזיבת חבריהם.

כמו כן, בכדי להפחית את קשיי ההסתגלות החברתית מבעוד מועד חשפו את ילדכם אל בית הספר החדש בו הם אמורים ללמוד עשו זאת בשתי דרכים , האחת היא ללכת עם ילדכם ולסייר בבית הספר בכדי להכירו פיזית כלומר, סיירו עם ילדכם והכירו את הכיתות , את חצר בית הספר , את השירותים ,את חדר המנהלת וכד' . הדרך השנייה היא , ליצור קשר עם המורים שאמורים לחנך את ילדכם בשנה הבאה, בקשו את עזרתם של אותם מורים ביצירת מפגש חברתי מקדים עם ילדיכם ועם ילדים חביבים וחברותיים מהכיתה טרום ההתחלה בבית הספר. גם כאן ישנו אלמנט מקדים העשוי להפחית את החרדה מהלא נודע העלול בהמשך לבוא לידי ביטוי אצל ילדכם בהבעת קשיי התנהגות כאלה ואחרים.

זאת אומרת ככל שנחשוף את ילדינו באופן מקדים אל המצב המאתגר תוך עידוד וחוויה חיובית על נכונות ושיתוף פעולה עמנו הסיכוי להפחית את קשיי ההסתגלות עקב המעבר יגדל.

בהמשך , ולאחר המעבר עצמו הכילו את קשייהם של ילדכם שכן, גם לנו המבוגרים קשה להסתגל לשינויים . אך במידה וילדכם יביעו קשיי התנהגות כגון סירוב ללכת לבית הספר למשל , אל תאפשרו לילדכם לנהוג בצורה לא נאותה . לדוגמא : " אנו מבינים שקשה לך ואם תרצה נכנס אתך לבית הספר ונלווה אותך אל תוך הכיתה ולאחר מכן אתה תיפרד מאתנו יפה כמו ילד בוגר" ובמידה והסירוב ממשיך תנהגו בעקביות לוו את ילדכם אל הכיתה ואל תאפשרו לילדכם את הבריחה בכך שתאפשרו לו  "ימי חופש " בבית משום שכך תחזקו אצלם את התנהגויות הסירוב והבריחה מן הקושי.  תוכלו להקל עליהם ע"י כך שבימים הראשונים תחכו להם מחוץ לבית הספר עם פרס קטן במידה ושיתפו פעולה עמכם יפה בבוקר. ארגנו יותר זמן איכות עמם בכדי להקל על הקושי שבמעבר אך הקפידו לעשות זאת לא כשכנוע , שוחד או לאחר התנהגויות בלתי נאותות אלא מבעוד מועד כפרס על שיתוף פעולה 

ארוחה משפחתית ...לא מה שחשבתם !

פנו אלינו לא מעט משפחות לטיפול ששיתפו אותנו בכך כי אין הם נוהגים לערוך ארוחה משפחתית במשך השבוע למעט יום שישי וגם לא באופן קבוע.

המלצתנו היא לאמץ את הארוחה המשפחתית בחום ! לכך מספר סיבות חיוביות ומגוונות. ארוחה משפחתית מהווה זמן איכות עם הילדים ותורמת לאווירה חיובית ומשתפת בבית אך לא רק ,היא גם תורמת לעצמאות אצל הילדים ומתרגלת איפוק ודחיית סיפוקים.

כעת אתם בטח שואלים באיזה אופן בדיוק? אז נסביר . במידה וילדיכם סרבני ארוחת ערב או לאו דווקא סרבנים אך נוהגים לאכול את ארוחתם מול הטלוויזיה ללא תקשורת מיוחדת עמכם למעט , " אימא ... תביאי לי שוקו " או " אבא אני רעב , בא לי משהו לאכול" ואתם כהורים ממושמעים מביאים את מזונם ליעד חפצם.( מול הטלוויזיה או במקום אחר שהוא אינו שולחן האוכל)הנכם מפספסים הזדמנויות פז לתרגול התנהגות נאותה ונעימה מצד ילדיכם וכן זמן כיפי עם הילדים.

על מנת ליצור זמן ארוחת ערב נעים ומועיל ארוחת הערב צריכה להתנהל באופן הבא:

במידה וילדכם באופן כללי נוטים לסרב לארוחת הערב ניתן גם לשלב את ילדכם בהכנת ארוחת הערב עצמה למשל, " מתוק אתה יכול לעזור לי לערוך את השולחן ? או לשטוף את הירקות "(בחרו בקשה קלה שהסיכוי להיענות מצדם גבוהה). ולאחר היענותם לבקשותיכם החמיאו להם על הנכונות ("כל הכבוד , איך את\ה עוזר\ת לי .. נשיקה חיבוק ") ואז קראו להם לשבת לאכול. כאן אנו מקנים לילדינו עצמאות , שיתופיות ותרומה במטלות הבית וכבונוס אנו מפחיתים את סירובם לגשת אל שולחן האוכל ולאכול.

הכינו את ילדיכם 5 דקות לפני זמן ארוחת הערב כי : "עוד 5 דקות אוכלים ארוחת ערב וכל המסכים נכבים (מחשב , טלוויזיה , איי-פד וכל שאר מסיחי הדעת למיניהם...) וניגשים לשולחן האוכל" . לאחר 5 דקות כבו את המסכים בבית או סיימו את המשחק שהילדים עסוקים בו וקראו לילדים לאכול.

לאחר מכן בזמן הארוחה השקטה (ללא רעש ממסכים ), אכלו ונהלו שיחה עם ילדיכם למשל, "באיזה משחק כיפי שיחקתם היום בגן או מה עשיתם אצל החבר\ה היום ? " וכד' שיחה זו אמורה להתנהל בצורה מסודרת . כלומר ,כל אחד בתורו ללא התפרצות אחד לדברי השני . כך תוכלו לתרגל עם ילדיכם איפוק ודחיית סיפוקים ועל מנת לחזק נקודה זו הקפידו שזמן ארוחת הערב יהיה עד לסיומה כלומר, כולם יושבים עד תום הארוחה .

בתום ארוחת הערב שבחו את ילדכם על ארוחת ערב נעימה ועל שיתוף הפעולה (" איזה כיף היה לאכול אתכם חמודים ") וכמו כן ניתן להוסיף פרס , קינוח לבחירתכם .

לסיכום , ארוחת הערב היא הזדמנות שלכם הורים יקרים לתרגל עם ילדכם עצמאות שיתוף פעולה ואיפוק ודחיית סיפוקים וכמו כן , ליהנות מזמן הארוחה מאשר לתפקד כמגישי מזון נאמנים .

בתאבון

ה.י.ל.ה למשפחה

הכוונה , ייעוץ ליווי והעצמה הורית ומשפחתית.  

שני לוי  והילה עדני  

www.hila4family.co.il

הפרעות קשב וריכוז? ריטלין היא לא גלולת פלא

חשבתם שאם תתנו לילד ריטלין הכול יסתדר באורח פלא? מהר מאוד אתם עלולים לגלות שטעיתם. טיפול התרופתי אולי נותן מענה נוירולוגי אבל, קשיי ההתנהגות שילדיכם מביעים משתמרים ומתעצבים מתוך האינטראקציות היומיומיות ביניכם לבין ילדיכם . שני לוי והילה עדני מבקשות, תנו מענה גם לקשיי ההתנהגות על ידי שילוב בין טיפול התנהגותי לטיפול תרופתי . "ניסינו את הכול, לקחנו את הילד לכמה איבחונים, קיבלנו אבחנה סופית שיש לילד הפרעות קשב וריכוז והתחלנו טיפול תרופתי, אך למעט העובדה שהמורה מדווחת שיש שיפור קל בבית הספר בבית אנו לא חשים בשום שיפור". אלו היו המילים הראשונות של נטע ודביר. זוג מקסים ללא ספק, אך גם מיואש: "ההתנהגות שלו בלתי נסבלת. ההתפרצויות, הסירוב הכרוני שלו לשתף אתנו פעולה לא פחת". לצערי, הם לא ההורים הראשונים אשר חווים את אותה בעיה. אין ייאוש בעולם כאשר ילד מאובחן בהפרעת קשב וריכוז ולהפרעה זו מצטרפים גם קשיים התנהגותיים המקשים עליכם ההורים ועל שאר הסובבים להתמודד עם ילדכם, חשוב שתדאגו שהילד יקבל במקביל לטיפול התרופתי, גם טיפול התנהגותי.  פעמים רבות הטיפול התרופתי עונה על חוסר כימי במוחו של הילד, כלומר נותן מענה לצורך נוירולוגי, אך אינו "מתקן" את האינטראקציות היומיומיות בינכם ובין ילדכם. יתכן שקשיי ההתנהגות של ילדכם אולי החלו בעקבות אותו צורך נוירולוגי של ילדכם אך קשיי ההתנהגות השתמרו וחוזקו עם הזמן ע"י האינטראקציות היומיומיות בינכם לבין ילדכם. למשל, יכול להיות שבמצבים רבים בהם ילדכם הביע סירוב מתמשך, הגבתם מדי פעם מתוך ייאוש, בוויתור ובמילוי רצונו של ילדכם, ובכך למעשה חיזקתם את התנהגות הסירוב של ילדכם. ייתכן ועשיתם את זה משום שמתוך סיטואציה זו ילדכם הסיק (לא במודע) שסירוב מתמשך לעיתים מלווה בקבלת מבוקשו. ייתכן גם שנהגתם עד כה להגיב בשכנועים, הסברים או בנזיפות כאשר ילדכם היה מביע קשיי התנהגות כאלה ואחרים ובפועל קיבלתם "שקט זמני", אך בהמשך קשיי ההתנהגות לא פחתו ואף החמירו עם הזמן. אם קשיי ההתנהגות אכן החמירו, הדבר מעיד על כך שהתנהגותכם עד כה היוותה עבור ילדכם סוג של תשומת לב, ועל כן לא חל שיפור בהתנהגויותיו (כן , כן ...נזיפות מהוות תשומת לב, גם תשומת לב שלילית היא עדיין תשומת לב). אין תרופות פלא כאן נכנס לתמונה הטיפול ההתנהגותי, שכן סוג של טיפול זה מאבחן את פונקציית ההתנהגות של הילד בתוך האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדכם. במילים פשוטות יותר הוא בודק "מה גורם לילד להתנהג כפי שהוא מתנהג ומהם הרווחים שיש לו כיום מהתנהגויות אלו?" . לאחר שאבחנו את פונקצית ההתנהגות של הילד, ניתן להתאים טיפול התנהגותי שיוכל להעניק מענה ספציפי לקשיי ההתמודדות של כל משפחה. טיפול התנהגותי הוא טיפול מקיף החובק את כל שעות היום ואת כלל האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדכם. הסיבה לכך שהטיפול הוא מקיף, נעוצה בעובדה שהתנהגותנו היא תולדה של כלל האינטראקציות ביננו לבין ילדנו ולא של אינטראקציה אחת במשך היום. כלומר, התנהגות אחת משפיעה על השנייה וכן הלאה. אחרי תהליך התנהגותי שעברנו יחד, נטע ודביר מבינים שריטלין אינה תרופת פלא המעלימה את כל קשיי ההתנהגות שילדם הביע עד כה. כדי להגיע לשיפור עם הילד שלהם  היה עליהם לעבור תהליך שינוי מהיסוד ולשנות בביתם את סוג ההתנהלות שהייתה קיימת עד כה. שינויים אלו אומנם דורשים מאמץ אך מניבים תוצאות מדהימות שעבורם שווה להתאמץ, ועם הורות נכונה, המשפחה מסגלת לעצמה אורך חיים רגוע ומהנה. בהצלחה! הילה עדני ושני לוי , מנחות הורים בכירות ומנתחות התנהגות. .lwww.hila4family.co.il