התקפי זעם גיל הרך
" מגיל כל כך קטן ראינו שבתנו הקטנה פיקחית ויודעת בדיוק מה היא
רוצה והאמת שבהתחלה זה די הצחיק אותנו שהיא מעין מנהלת קטנה ... אך לאחרונה אנו
חשים כי שהתנהגויותיה מחמירות ושכל סירוב מצדנו לבצע את מבוקשה נגמר בהפגנת משטר
טרור מצדה שכולל דרישות בלתי פוסקות לקבל את מבוקשה , צעקות בכי ובמקרים היותר
רציניים גם הבעת אלימות כלפינו . מה עושים ?"
מהו הגיל שבו אפשר "להתחיל" ?
הורים , חינוך ילדינו מתחיל מהיום שילדים נולדים ! נקודה זו היא משמעותית וחשובה וכדאי שניתן עליה
את הדגש . הורים רבים חשים שכל עוד ילדיהם עוד תינוקות רכים או פעוטות אין הם
מבינים ולכן אין עוד על מה "להתעקש" כביכול . הנחה זו הינה שגויה ואכן רצוי
ואף כדאי להקפיד מגיל ינקות על תגובות הוריות נכונות ואחידות של שני ההורים . תגובות
נכונות מגיל מאוד צעיר יעזרו ויטפחו התנהגויות חיוביות ורצויות מצד הילדים, יצרו
בסיס נכון ויציב וכמובן ויקלו רבות על ההיבט החינוכי גם בהמשך הדרך כאשר הילדים
יגדלו.
"עזבי אותה היא עוד תינוקת ..."
הורים רבים מגיעים אלינו לטיפול כאשר הבעיה המרכזית נעוצה בכך, היא
שאין הם מסכימים על הגישה החינוכית האמורה להינקט כלפי הילד ברגעים שילדם מביע
קשיי התנהגות כאלה ואחרים. לדוגמא: אותם ההורים
שציינו שברגע שבתם מתחילה לדרוש דבר מה ואינה מקבלת את מבוקשה מתחילה היא לבכות
ולצעוק. בתגובה לכך מגיבים הם לא בצורה אחידה, כלומר האם מתעקשת אך האב דורש ממנה
לוותר ולהעניק לילדה את מבוקשה בטענה "שהיא עוד קטנה ומה כבר היא רוצה ממנה
?" ובסופו של הסאגה לעיתים הילדה מקבלת את מבוקשה . תגובה מסוג זה הינה שגויה
משום שהיא מעניקה לילדה מסר לא אחיד ומבלבל וכן את התובנה דרך חווית המעשה (מתוך
נקודת מבטה הצעירה) שלאחר הבעת התנהגויות של בכי וצעקות היא מצליחה לקבל את אשר
רצתה קודם לכן . כפועל יוצא, ההורים לא במודע מטפחים את התנהגויות הבכי והצעקות
אצל בתם.
חינוך היא אינה מילה גסה וכן... גם בגיל מאוד צעיר .
בכדי לעודד התנהגויות נאותות הורים אלו קודם כל צריכים להסכים בינם
לבין עצמם לגביי אופן שבו יציגו בפני הילדה את הגבול כאשר היא תביע התנהגויות בלתי
נאותות . מסר אחיד מצד ההורים מפחית משמעותית הבעת התנהגויות לא נעימות מצד הילדים
! כך עם הזמן הפעוט מבין שדרך צעקות, בכי, השתטחות על הרצפה והבעת אלימות אין הוא
משיג את מבוקשו אלא להיפך הוא "זוכה " לנזיפה ואמירה סמכותית מצד שני
ההורים ומקרים של התנהגויות קיצוניות יותר (כגון בעת הבעת אלימות ) יוסיפו ההורים
גם תוצאה שאינה נעימה לו כמו למשל , לקיחת המשחק האהוב עליו או אפילו ישיבה בפסק
זמן (מגיל שנתיים ומעלה – דקה לכל שעת חיים ).
יבין הפעוט דרך חווית המעשה כמה
דברים :
א.
שאימא
אומרת לא אז גם אבא אומר לא ואין וויתורים
ב.
בכי,
צעקות , אלימות וכו' אינם משיגים לי את מבוקשי
ג.
עדיף
לבקש בדרך נעימה יותר .
התנהגות נעימה גוררת תוצאה נעימה כבר מגיל מאוד צעיר לילדים
קולטים מאוד מהר מה משיג להם את מבוקשם בין אם מדובר ברצון לישון במיטת ההורים או לקבל עוד ממתק או אפילו
סתם לקבל עוד תשומת לב וברגע שתגובה מסוימת תשיג להם את המטרה התינוק\ פעוט\ילד
יחזור שוב ושוב על אותה התנהגות שהשיגה לו בעבר את מבוקשו .על כן החינוך עצמו תלוי
בתגובת ההורים להתנהגות עצמה והיא זו שתקבע בין אם ההתנהגות תתעצם או תפחת (לטוב
או לרע ) . לכן בשביל להעצים או להפחית
התנהגות כל הורה צריך במקביל להקפיד על הצבת הגבולות ברגעים שבהם הילד מביע התנהגות
לא נעימה בכדי להשיג את מבוקשו וברגעים שבהם הילד כן מביע התנהגויות חיוביות בכדי
לקבל את מבוקשו לעודד ולשבח. כל אלו הם מתכון בטוח לחינוך והצבת בסיס נכון לילדכם
. שיהיה בהצלחה J משני והילה מומחיות לטיפול התנהגותי בילדים
מגיל הרך ועד מתבגרים ממרכז ה.י.ל.ה למשפחה המרכז להכוונה ייעוץ ליווי והעצמה
הורית .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה