מריבות  בין  אחים  מתבגרים

הורים רבים מוצאים את עצמם תוהים : "מה עשינו לא נכון ? איך זה ששני אחים לא יכולים לסבול אחד את השני? " אם הנכם הורים למתבגרים הנוהגים לריב ולהתווכח בערך על כל דבר זו כתבה במיוחד בשבילכם !

צעקות קולניות , וויכוחים בלתי פוסקים , חילופי " מחמאות " (שעל הכתב ממש לא נעים להעלות) ואפילו אלימות ,היא מנת חלקם של בתים רבים שבהם ישנם שני מתבגרים או יותר הנוטים לא להסתדר אחד עם השני . ההורים מוצאים את עצמם חסרי אונים ואת ביתם כשדה קרב בלתי פוסק .

"מה יש להם לריב כל הזמן ? "

הסיבות למריבות בין אחים מתבגרים יכולות להיות רבות ומגוונות כגון : קנאה , טמפרמנט  שונה, התנהלות שונה, הרגלים מזה שנים של וויכוחים על רכוש כזה או אחר ... " עכשיו אני רוצה לראות טלוויזיה בסלון " או "זה המכנס שלי, לא רוצה שתילבש" או ניסיון להשגת תשומת לב כזו או אחרת מההורים . בסיבות אלו תמיד ניתן להתחשב, אך יחד עם זאת לא להעניק לגיטימציה להבעת התנהגות בלתי נאותה מצד הילדים. מה הכוונה ?

השומר אחי אנוכי ?

ניקח לדוגמא את היבט הקנאה . לעיתים אח אחד מוגדר כמוצלח יותר מהאח השני בין אם זה מבחינה חברתית או לימודית וכד' . כתוצאה מכך , נוצרת מתיחות ותחרותיות בין האחים כזו המכתיבה מצב שהאח הפחות מקובל חברתית נוטה להציק או להקניט את האח היותר מוצלח . במקרים רבים תגובת ההורים מונעת ממקום אמוציונלי ובתגובתם הם נוטים לוותר או להיות סלחנים יותר לאח אחד ולצפות להבנה מהאח האחר שכביכול לו יותר "קל בחיים " . תגובות מסוג זה מעניקות לגיטימציה להתנהגות בלתי נאותה של הצקות והקנטות ואינה מועילה לאף ולמעשה מרעה ומחריפה את המתיחות בבית. במקרים אחרים והנפוצים אף יותר מדובר בריבים המבוססים על הבדלי טמפרמנט בין האחים כאלה המוגדרים ע"י ידי ההורים : " הם פשוט שמן ומים " וגם כאן מוצאים את עצמם ההורים בגלימת השופט כאשר לא תמיד "גזר הדין" הוא צודק.

בילוי משפחתי ככלי אימון לשינוי הדינאמיקה לטובה

יצירת בילויים משותפים האהובים על כל הילדים העשויים לגרום לאווירה חיובית ולהתקרבות מצד האחים כל אלו מהווים אימון טוב להבעת התנהגות חברית אחד כלפי השני שכן האווירה היא קלה וכיפית. מצבים אלו בהם האחים משתפים פעולה אחד עם השני, יכולים להוות מומנטום נפלא להענקת תשומת לב מצד ההורים , בצורת שבחים כמו : " איזה כיף שאתם מבלים בכיף ביחד ממש נעים לנו לראות את זה .." השבחים מצדכם ברגעים אלו יעודדו את הילדים להמשיך להתנהג בצורה חברית ומכובדת אחד לשני .  

פחות מעשים ויותר מילים ...

דבר ראשון השתדלו להימנע משיפוט מוטה, כזה למשל המתבסס על רגשות של רחמים כלפי אח מסוים  או כזה המתבסס על ניסיון קודם . לשם כך , במידה ולא הייתם נוכחים בריב אל תשפטו ללא "הוכחות ". במידה ואתם כן נוכחים בעת הריב והריב בין הילדים הולך ומסלים גשו בסמכותיות ודרשו מהם להפסיק את הריב מיד !. במידה והצלחתם "לבלום " את הריב ואמרו להם כי עליהם למצוא את עמק השווה אפילו תוך ניהול וויכוח סביר ביניהם כזה הנראה כמו משא ומתן מכובד ולא כמו "בשדה קרב" . אם הילדים הצליחו לעשות זאת, נהדר !  זוהי נקודה חשובה שצריכה לגרור מכם יחס חיובי חם ואוהד משום שילדיכם הביעו התנהגות נאותה וראויה שעשויה לשמשם גם בתחומים אחרים בחייהם ומאמנת אותם להבעת איפוק והבלגה . מאידך , במידה והילדים רבים ואינם נאותים לשתף פעולה באופן גורף ולסיים את הריב ביניהם . אמרו להם כי התנהגות הוויכוחים והריבים ביניהם אינה מקובלת עליכם והפעילו סנקציה משותפת לשניהם לאותו היום לדוגמא :  לשאר היום לא יוכלו הם לעסוק בשום פעילות האהובה עליהם כלומר , לא יוכלו הם לצפות בטלוויזיה או לשחק במחשב\ באיי-פד או להעביר את זמנם בהתעסקות בסמארטפונים המהווה עבורם צוהר לעולם חברתי מקביל  הקיים בפייסבוק, טוויטר (או כל השאר ברשתות החברתיות) וכמובן לא לצאת מהבית ולהיפגש עם חברים . וכל מה שנותר לכם כעת הוא להיות נחושים לעמוד זה לצד זה ולא לוותר . זכרו תמיד, הצמדת תוצאה לא נעימה למעשה לא נעים גורמת להפחתה משמעותית בהבעת התנהגויות בלתי נאותות בעתיד.

www.hila4family.co.il

התקפי זעם גיל הרך

התקפי זעם גיל הרך

" מגיל כל כך קטן ראינו שבתנו הקטנה פיקחית ויודעת בדיוק מה היא רוצה והאמת שבהתחלה זה די הצחיק אותנו שהיא מעין מנהלת קטנה ... אך לאחרונה אנו חשים כי שהתנהגויותיה מחמירות ושכל סירוב מצדנו לבצע את מבוקשה נגמר בהפגנת משטר טרור מצדה שכולל דרישות בלתי פוסקות לקבל את מבוקשה , צעקות בכי ובמקרים היותר רציניים גם הבעת אלימות כלפינו . מה עושים ?"

מהו הגיל שבו אפשר "להתחיל"  ?

הורים , חינוך ילדינו מתחיל מהיום שילדים נולדים !  נקודה זו היא משמעותית וחשובה וכדאי שניתן עליה את הדגש . הורים רבים חשים שכל עוד ילדיהם עוד תינוקות רכים או פעוטות אין הם מבינים ולכן אין עוד על מה "להתעקש" כביכול . הנחה זו הינה שגויה ואכן רצוי ואף כדאי להקפיד מגיל ינקות על תגובות הוריות נכונות ואחידות של שני ההורים . תגובות נכונות מגיל מאוד צעיר יעזרו ויטפחו התנהגויות חיוביות ורצויות מצד הילדים, יצרו בסיס נכון ויציב וכמובן ויקלו רבות על ההיבט החינוכי גם בהמשך הדרך כאשר הילדים יגדלו.

"עזבי אותה היא עוד תינוקת ..."

הורים רבים מגיעים אלינו לטיפול כאשר הבעיה המרכזית נעוצה בכך, היא שאין הם מסכימים על הגישה החינוכית האמורה להינקט כלפי הילד ברגעים שילדם מביע קשיי התנהגות כאלה ואחרים.  לדוגמא: אותם ההורים שציינו שברגע שבתם מתחילה לדרוש דבר מה ואינה מקבלת את מבוקשה מתחילה היא לבכות ולצעוק. בתגובה לכך מגיבים הם לא בצורה אחידה, כלומר האם מתעקשת אך האב דורש ממנה לוותר ולהעניק לילדה את מבוקשה בטענה "שהיא עוד קטנה ומה כבר היא רוצה ממנה ?" ובסופו של הסאגה לעיתים הילדה מקבלת את מבוקשה . תגובה מסוג זה הינה שגויה משום שהיא מעניקה לילדה מסר לא אחיד ומבלבל וכן את התובנה דרך חווית המעשה (מתוך נקודת מבטה הצעירה) שלאחר הבעת התנהגויות של בכי וצעקות היא מצליחה לקבל את אשר רצתה קודם לכן . כפועל יוצא, ההורים לא במודע מטפחים את התנהגויות הבכי והצעקות אצל בתם.

חינוך היא אינה מילה גסה וכן... גם בגיל מאוד צעיר . 

בכדי לעודד התנהגויות נאותות הורים אלו קודם כל צריכים להסכים בינם לבין עצמם לגביי אופן שבו יציגו בפני הילדה את הגבול כאשר היא תביע התנהגויות בלתי נאותות . מסר אחיד מצד ההורים מפחית משמעותית הבעת התנהגויות לא נעימות מצד הילדים ! כך עם הזמן הפעוט מבין שדרך צעקות, בכי, השתטחות על הרצפה והבעת אלימות אין הוא משיג את מבוקשו אלא להיפך הוא "זוכה " לנזיפה ואמירה סמכותית מצד שני ההורים ומקרים של התנהגויות קיצוניות יותר (כגון בעת הבעת אלימות ) יוסיפו ההורים גם תוצאה שאינה נעימה לו כמו למשל , לקיחת המשחק האהוב עליו או אפילו ישיבה בפסק זמן (מגיל שנתיים ומעלה – דקה לכל שעת חיים ).

יבין הפעוט דרך חווית המעשה כמה דברים :

א.      שאימא אומרת לא אז גם אבא אומר לא ואין וויתורים

ב.      בכי, צעקות , אלימות וכו' אינם משיגים לי את מבוקשי

ג.       עדיף לבקש בדרך נעימה יותר .    

התנהגות נעימה גוררת תוצאה נעימה כבר מגיל מאוד צעיר  לילדים קולטים מאוד מהר מה משיג להם את מבוקשם בין אם מדובר ברצון  לישון במיטת ההורים או לקבל עוד ממתק או אפילו סתם לקבל עוד תשומת לב וברגע שתגובה מסוימת תשיג להם את המטרה התינוק\ פעוט\ילד יחזור שוב ושוב על אותה התנהגות שהשיגה לו בעבר את מבוקשו .על כן החינוך עצמו תלוי בתגובת ההורים להתנהגות עצמה והיא זו שתקבע בין אם ההתנהגות תתעצם או תפחת (לטוב או לרע )  . לכן בשביל להעצים או להפחית התנהגות כל הורה צריך במקביל להקפיד על הצבת הגבולות ברגעים שבהם הילד מביע התנהגות לא נעימה בכדי להשיג את מבוקשו וברגעים שבהם הילד כן מביע התנהגויות חיוביות בכדי לקבל את מבוקשו לעודד ולשבח. כל אלו הם מתכון בטוח לחינוך והצבת בסיס נכון לילדכם . שיהיה בהצלחה J משני והילה מומחיות לטיפול התנהגותי בילדים מגיל הרך ועד מתבגרים ממרכז ה.י.ל.ה למשפחה המרכז להכוונה ייעוץ ליווי והעצמה הורית .   

https://www.youtube.com/watch?v=62emFtSabfQ

הדרכת הורים- לי זה לא יקרה !

איך שוכחים תינוק ברכב ? למה ברוב המקרים מדובר באבות ששכחו את הילדים ?                        כיצד ניתן להימנע מאסון כל כך נורא ?

לצערנו לאחרונה קרו מס' מקרים מזעזעים שבהם נשכחו תינוקות ברכב. מדינה שלמה חשה צער גדול על כל אותם פעוטות שחייהם הסתיימו בצורה כל כך קשה . רבים שואלים איך ? איך זה יכול לקרות ? וברוב המקרים חשים כי להם זה לא קורה בחיים.  כיום קצב החיים מכתיב התנהלות מהירה ולחוצה שבה גם האם וגם האב הינם אנשים עובדים שלשניהם זמנים בהם הם צריכים לעמוד אחרת עלולים הם לאבד את עבודתם, במקביל רוטינת הבוקר בבית הישראלי בהיבט של הכנה וארגון הילדים גם היא לחוצה וברוב הבתים היא מלווה בזירוז הילדים ובמתח כזה או אחר.

אז מה עושים ?

באופן גורף כולנו חשים כי את השינוי יש צורך לעשות בזמן הנסיעה עצמה ברמת תזכורת כזו או אחרת ואכן זהו היבט קריטי ומשמעותי ביותר שאותו חשוב לאמץ בהקדם האפשרי אך ישנו שלב לא פחות חשוב והוא השלב המקדים והוא עוד בבית, טרום היציאה אל הרכב. הפחתת הלחץ הזמן התארגנות הבוקר יכולה להיעשות בכמה אופנים למשל , הכנת הבגדים, התיקים של הילדים יום קודם בכדי לחסוך זמן , קביעת שעת קימה מוקדמת יותר על מנת לא לחוש כי הנכם מסיימים תמיד בדקה התשעים בה הנכם צריכים לצאת מין הבית לחוצים וטרודים . כך, בבוקר עצמו ברגע שחוסכים מספר דברים שבדרך כלל נעשים בבוקר ומקדימים את שעת הקימה כבר חשים כי הלחץ יורד והבוקר נהיה פחות לחוץ.  מה שעשוי באופן מקדים להפחית את הסבירות לעשיית טעויות גורליות .

אז למה הסטטיסטיקה מראה כי לא רק בארץ אלא גם בעולם טרגדיות מסוג זה קורות בדרך כלל לאבות ?

ישנה התנהגות הנקראת התנהגות שרשרת , אנו בני האדם נוהגים לבצע התנהגויות שרשרת רבות ומרובות בחיינו מקשירת שרוכים , הכנת כריך ,רכיבה על אופניים ועוד ועוד , למעשה את התנהגויות אלו למדנו לבצע עם הזמן על ידי חזרה על אותם פעולות פעם אחר פעם עד שהתנהגויות אלו הפכו אוטומטיות עבורנו. כך, גם התנהלות בוקר היות והיא חוזרת על עצמה באופן קבוע פעם אחר פעם גם היא הפכה למעין התנהגות שרשרת עבורנו הנעשית באופן אוטומטי משום שאנו קמים בערך באותה שעה , מצחצחים שיניים , מתלבשים , אוכלים ויוצאים לדרך ... רובנו פועלים באותו האופן מבלי לשנות את סדר ההתנהלות ובאופן זה התנהגויות אלו הופכות להתנהגות אוטומטית עבור כל אחד ואחד כך שאין אנו משקיעים מחשבה לגביי הסדר שבו נעשים הדברים אנו פשוט מבצעים.  כאן למעשה טמונה הבעייתיות הראשונית משום שבמידה והתארגנות הבוקר נעשית בבית באופן שבו מתארגנים כולם ביחד אך בדרך כלל האם היא זו שלוקחת את הילדים אל הגן עבורה פיזור הילדים הוא חלק מהתנהגות השרשרת ועל כן הסבירות כי היא תשכח את הילדים, קטנה יותר ועבורה היא נעשית באופן אוטומטי בשל החזרתיות היומיומית .

על כן , במידה והאב הוא לא זה הלוקח את הילדים באופן יומיומי אל הגן פיזור הילדים הגנים פיזור הילדים בגנים אינו חלק מהתנהגות השרשרת היומיומית הנעשית אצלו באופן אוטומטי ובהתווסף לו"ז הזמנים הלחוץ במדינתנו קיימת כאן סבירות מאוד גבוהה לאסון. כמובן שאין כאן היכרך מגדרי אלא עניין של הרגל והתנהלות יומיומית המכתיבה את המציאות .

קטיעת ההתנהגות השרשרת האוטומטית יכולה להציל חיים !

בשלב הראשוני , טרום היציאה לרכב רצוי לתזכיר את בן הזוג שאינו רגיל לפזר את הילדים כי היום הוא מפזר אותם במסגרות ולוודא כי הוא אכן קשוב ואינו עסוק בשיחת פלאפון וכד' ניתן להסב את תשומת ליבו על ידי ווידוא הבנה מצדו למשל,   " ממי אתה עכשיו נוסע לגן של רוני אוקיי ? " לאן אתה עכשיו נוסע ? ....".

בשלב הבא במידה וישנם ילדים גדולים וקטנים, היא להוריד קודם את הילדים הקטנים ורק לאחר מכן את הגדולים משום שאלו יכולים להסב את תשומת הלב לבלבול כזה או אחר.

לימוד ילדים אשר בגיל שבו הם יכולים לקרוא לעזרה מיומנויות הישרדות

ילדים בני שנתיים וחצי ,שלוש מסוגלים להבין וללמוד מה הם יכולים לעשות כאשר האוטו נעול . ניתן ללמדם כי במקרים כאלה שבהם הם לבד באוטו ואין אף אחד עליהם לפתוח את החגורה ולעבור קדימה לנסות לצפצף בצפצפת הרכב עד להשגת תשומת לב העוברים ושבים ניתן לתרגל עם הילדים עד לביצוע המשימה על ידם.

תזכורות וויזואליות דרך נוספת היא על ידי סטיקרים זוהרים שניתן למקם בקצה המראה התופסת את המבט לכוון כיסא התינוק , הוספת רעשן הנתלה על הכיסא התינוק המשמיע רעש בזמן הנסיעה על מנת לתזכיר את הנהג על המצאו הפעוט ברכב.

דרך נוספת היא למקם את תיקי העבודה ליד כיסא התינוק כך שבמידה וחלילה שחכתם תוכלו להיזכר כאשר תוציאו את ציודכם מן האוטו.

דרך נוספת למקם מדבקה זוהרת על השלט של הרכב האמור גם לשרת את אותה מטרה .

ולסיום כתחנה אחרונה לפני התחלת יום העבודה והיא להכין שלט שאותו תוכלו לניילן ולהניח על שולחן העבודה שלכם במקום עבודתכם ועליו יהיה כתוב :

אבא \ אימא לא שחכתם אותי נכון ?

אנו מקוות שטרגיות מהסוג הזה לא יחזרו על עצמם לעולם !

לרשותכם תמיד , שני והילה מנחות הורים בכירות מ-ה.י.ל.ה למשפחה . 

הפרעות קשב וריכוז? ריטלין היא לא גלולת פלא

חשבתם שאם תתנו לילד ריטלין הכול יסתדר באורח פלא? מהר מאוד אתם עלולים לגלות שטעיתם. טיפול התרופתי אולי נותן מענה נוירולוגי אבל, קשיי ההתנהגות שילדיכם מביעים משתמרים ומתעצבים מתוך האינטראקציות היומיומיות ביניכם לבין ילדיכם . שני לוי והילה עדני מבקשות, תנו מענה גם לקשיי ההתנהגות על ידי שילוב בין טיפול התנהגותי לטיפול תרופתי . "ניסינו את הכול, לקחנו את הילד לכמה איבחונים, קיבלנו אבחנה סופית שיש לילד הפרעות קשב וריכוז והתחלנו טיפול תרופתי, אך למעט העובדה שהמורה מדווחת שיש שיפור קל בבית הספר בבית אנו לא חשים בשום שיפור". אלו היו המילים הראשונות של נטע ודביר. זוג מקסים ללא ספק, אך גם מיואש: "ההתנהגות שלו בלתי נסבלת. ההתפרצויות, הסירוב הכרוני שלו לשתף אתנו פעולה לא פחת". לצערי, הם לא ההורים הראשונים אשר חווים את אותה בעיה. אין ייאוש בעולם כאשר ילד מאובחן בהפרעת קשב וריכוז ולהפרעה זו מצטרפים גם קשיים התנהגותיים המקשים עליכם ההורים ועל שאר הסובבים להתמודד עם ילדכם, חשוב שתדאגו שהילד יקבל במקביל לטיפול התרופתי, גם טיפול התנהגותי.  פעמים רבות הטיפול התרופתי עונה על חוסר כימי במוחו של הילד, כלומר נותן מענה לצורך נוירולוגי, אך אינו "מתקן" את האינטראקציות היומיומיות בינכם ובין ילדכם. יתכן שקשיי ההתנהגות של ילדכם אולי החלו בעקבות אותו צורך נוירולוגי של ילדכם אך קשיי ההתנהגות השתמרו וחוזקו עם הזמן ע"י האינטראקציות היומיומיות בינכם לבין ילדכם. למשל, יכול להיות שבמצבים רבים בהם ילדכם הביע סירוב מתמשך, הגבתם מדי פעם מתוך ייאוש, בוויתור ובמילוי רצונו של ילדכם, ובכך למעשה חיזקתם את התנהגות הסירוב של ילדכם. ייתכן ועשיתם את זה משום שמתוך סיטואציה זו ילדכם הסיק (לא במודע) שסירוב מתמשך לעיתים מלווה בקבלת מבוקשו. ייתכן גם שנהגתם עד כה להגיב בשכנועים, הסברים או בנזיפות כאשר ילדכם היה מביע קשיי התנהגות כאלה ואחרים ובפועל קיבלתם "שקט זמני", אך בהמשך קשיי ההתנהגות לא פחתו ואף החמירו עם הזמן. אם קשיי ההתנהגות אכן החמירו, הדבר מעיד על כך שהתנהגותכם עד כה היוותה עבור ילדכם סוג של תשומת לב, ועל כן לא חל שיפור בהתנהגויותיו (כן , כן ...נזיפות מהוות תשומת לב, גם תשומת לב שלילית היא עדיין תשומת לב). אין תרופות פלא כאן נכנס לתמונה הטיפול ההתנהגותי, שכן סוג של טיפול זה מאבחן את פונקציית ההתנהגות של הילד בתוך האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדכם. במילים פשוטות יותר הוא בודק "מה גורם לילד להתנהג כפי שהוא מתנהג ומהם הרווחים שיש לו כיום מהתנהגויות אלו?" . לאחר שאבחנו את פונקצית ההתנהגות של הילד, ניתן להתאים טיפול התנהגותי שיוכל להעניק מענה ספציפי לקשיי ההתמודדות של כל משפחה. טיפול התנהגותי הוא טיפול מקיף החובק את כל שעות היום ואת כלל האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדכם. הסיבה לכך שהטיפול הוא מקיף, נעוצה בעובדה שהתנהגותנו היא תולדה של כלל האינטראקציות ביננו לבין ילדנו ולא של אינטראקציה אחת במשך היום. כלומר, התנהגות אחת משפיעה על השנייה וכן הלאה. אחרי תהליך התנהגותי שעברנו יחד, נטע ודביר מבינים שריטלין אינה תרופת פלא המעלימה את כל קשיי ההתנהגות שילדם הביע עד כה. כדי להגיע לשיפור עם הילד שלהם  היה עליהם לעבור תהליך שינוי מהיסוד ולשנות בביתם את סוג ההתנהלות שהייתה קיימת עד כה. שינויים אלו אומנם דורשים מאמץ אך מניבים תוצאות מדהימות שעבורם שווה להתאמץ, ועם הורות נכונה, המשפחה מסגלת לעצמה אורך חיים רגוע ומהנה. בהצלחה! הילה עדני ושני לוי , מנחות הורים בכירות ומנתחות התנהגות. .lwww.hila4family.co.il