הילה למשפחה: הדרכת הורים- כיצד עוזרים לילדים להוריד במשקל מבלי ...

הילה למשפחה: הדרכת הורים- כיצד עוזרים לילדים להוריד במשקל מבלי ...: כיצד עוזרים לילדים להוריד במשקל מבלי לקרוא לזה דיאטה ? החגים נתנו את אותותיהם והילדים עלו במשקל ? הילד נהנה לרבוץ מול הטלוויזיה ולנשנש לעית...

הדרכת הורים- כיצד עוזרים לילדים להוריד במשקל מבלי לקרוא לזה דיאטה ?

כיצד עוזרים לילדים להוריד במשקל מבלי לקרוא לזה דיאטה ?
החגים נתנו את אותותיהם והילדים עלו במשקל ? הילד נהנה לרבוץ מול הטלוויזיה ולנשנש לעיתים קרובות ? המילה ספורט היא ממנו והלאה ? משקל עודף הוא מנת חלקם של ילדים רבים בישראל ותופעה זו הינה במגמת עלייה מתמדת .
אין צורך להכריז על שום דבר
כשילד סובל מעודף משקל גבוהה והוריו מכריזים בקול תרועה "שמעכשיו דיאטה" ו- "נגמרו כל הממתקים אתה צריך להוריד במשקל.... " התוצאה עלולה להיות הפוכה משום שבדרך זו הילד עשוי להיכנס למעין מגננה, ביטחונו העצמי יפגע וברוב המקרים ילדים פשוט מסרבים לשתף פעולה . במקרים קיצוניים יותר התוצאה אף עלולה לגרום להבעת התנהגויות כמו אכילה מוגזמת יותר או החבאת אוכל וכד' .
מטרות גדולות מתחילות בצעדים קטנים
בשלב הראשון ,התחילו במה שהכי קל ... הסביבה הביתית. הסביבה הביתית צריכה להיות כזו התומכת ועוזרת לילדכם להתמודד עם בעיית המשקל אותה הוא חווה . הפסיקו לקנות חטיפים ממתקים ומזונות מעובדים ובמקומם הכניסו מאכלים בריאים. תוכלו להחליט כי הממתק היומי יכול להיות למשל ,ארטיק קרח והקציבו באופן יומיומי כסף לקניית ארטיק על מנת להיות בשליטה בעניין.
הקפידו על סדר יום קבוע
בשלבים הבאים הגדירו סדר יום קבוע שבו תכללו בין היתר את זמני הארוחות ,זמן הכנת שעורי הבית , זמנים מוגדרים ומוגבלים לצפייה בטלוויזיה ,זמן פעילות ספורטיבית (טרמפולינה , נסיעה באופניים משחק עם חבר בחצר ), זמן פנאי וזמן שינה המותאם לגיל ילדיכם . סדר יום קבוע מאוד עוזר לסייע לילד להתמודד עם הרגלי אכילה חדשים היות והם חלק ממכלול רחב יותר של שינוי ולא שינוי המכוון באופן ספציפי לעניין האכילה . מחקרים מוכיחים באופן חד משמעי כי צפייה מרובה בטלוויזיה וכן מחסור בשעות שינה גורמים להשמנת יתר .
זמנים קבועים לארוחות
הגדירו זמנים קבועים לארוחות למשל : ב14:00 זמן ארוחת צהריים . ב- 15:00 תוכל לאכול ארטיק ובשעה 16:00 אתה יכול לאכול פרי או מעדן , הקפידו בין לבין ליצור נגישות לירקות חתוכים שיהיו בהישג יד ובערב תאכלו בשעה קבועה סביב השולחן ולא מול הטלוויזיה כך גם תעודדו שיח משותף וכן תוכלו לנתק את הקשר בין התנהגות האכילה להתנהגות הצפייה התורמת רבות להשמנת יתר אצל ילדים .
המפתח להצלחה גדולה טמון בחיזוק ההצלחות הקטנות
באופן יומיומי חזקו התנהגויות של שיתוף פעולה והבעת מאמץ לשנות את הרגלי אכילתם , שבחו את ילדכם באופן מילולי וספציפי להתנהגות הרצויה למשל : " איזה יופי שאתה אוכל בריא ומקפיד לא לנשנש בין הארוחות ! אנחנו גאים בך " או איזה יופי שקפצת בטרמפולינה, זה נראה ממש כיף וזה גם מחזק את השרירים בגוף " תוכלו גם להוסיף לעניין צ'ופרים כלומר, פרסים כאלה ואחרים שילדכם מאוד מעוניינים בהם ותגדירו אותם כבונוס על הבעת נכונות והקפדה על אורח חיים בריא !
משפטים שלא אומרים
מאוד חשוב לא לומר משפטים כמו: " אם תוריד 3 ק"ג תקבל ... " משום שכך הנכם מעניקים פוקוס מאוד גדול לעניין המשקל ובמקרים שבהם ילדכם לא יצליחו לעמוד במשימה יחושו אכזבה גדולה מאוד מעצמם ויחושו צורך "לשבור את הכלים" ולא להמשיך בתהליך . או משפטים המעניקים תשומת לב דווקא להתנהגות הלא רצויה כמו : " מספיק כבר לאכול ..." משום שכך אנו שוב מעניקים תשומת לב אבל לא במקום הנכון. אז במקום רצוי לומר : " חמוד אם אתה רעב תוכל לאכול פרי או מעדן או ירקות חתוכים " הקפידו לתת דגש על מה מותר ולא על מה אסור וגם כאן כאשר הילד נכון להתגבר על הרצון לנשנש אוכל לא בריא , שבחו אותו על כך .
והכי חשוב זו לא דיאטה אלא הרגלים לאורח חיים בריא שאותם כל אחד ואחד מאתנו מבוגרים וילדים צריכים לאמץ ולהפנים.
שיהיה בהצלחה

http://hila4family.co.il/defaultb.aspx

הילה למשפחה: הדרכת הורים- הילד מפחד מהמים, איך להתמודד?

בלי הפתעות – הכינו את הילדים מראש

לפני שאתם יוצאים לבריכה, הכינו את ילדיכם מראש לקראת היציאה מהבית, שוחחו עמם והגדירו עבורם את הציפיות שלכם מהם. למשל: "חמוד, אני מצפה ממך שתגלה נכונות היום להכנס לבריכה ולהיות שותף לשיעור השחייה שלך. אני מאמינה שאתה מסוגל וברגע שתשתף פעולה אני ממש אשמח ואפילו תוכל לקבל פרס קטן בתום שיעור השחייה".

חיזוקים חיוביים – עודדו את הילדים

כבר ביציאה מהבית עודדו את עצם הנכונות הראשונית של הילד להגיע אל הבריכה והים למרות החשש. כאשר הילד מביעפחד אמרו לו שאתם מבינים שהוא מפחד אך מאמינים שהוא מסוגל להתגבר. במידה והילד מתחיל להביע התנהגויות כגון בכי, צעקות ובקשות חוזרות ונשנות ללכת, אמרו בצורה רגועה אך נחושה שתעניק לילד בטחון שאינכם הולכים הביתה.

בלי הרבה מילים – אל תשכנעו ותתווכחו

הסבירו לילד שאתם לא הולכים הביתה ושכעת הוא ייכנס למים. הסבירו לו שאתם מתבוננים ושמרו עליו, לוו אותו אל הבריכה ועודד כל נכונות ולו קטנה להיכנס אל המים. גם אם הילד בתחילת הדרך לא מוכן להיכנס למים, אל תחזרו הביתה אלא הושיבו אותו לילדכם והסתפקו באמירה בסגנון: "חבל, אנחנו מאמינים שיכולת להנות מהמים". הקפידו לא לנסות לשכנע , להסביר או לנהל שיחות נפש אחרי שהוא מסרב, על מנת שהילד לא יקשר בצורה לא מודעת שהבעת פחד זוכה לתשומת לב מרובה. ויכוחים ושכנועים עלולים בטעות לשמר ולעצב אצל הילד התנהגויות של הבעת פחד.

לאט לאט – הקפידו על הדרגתיות

עליכם ליצור מצבים שבעזרתם הילד ייחשף בכל פעם קצת יותר. עליכם ליצור מצבים בהם הילד נחשף בכל פעם צעד אחד קדימה. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי הליכה אל הבריכה ואל הים לעתים תכופות יותר ממה שהנכם רגילים ללכת, על מנת ליצור מצבי חשיפה ואימון רבים יותר עבור הילדים.

זכרו, במידה והילדים מביעים נכונות להתגבר על החשש, הקפידו לחזק ולעודד ואף תנו פרס קטן. עם הזמן, כאשר תשימו לב כי ילדיכם מתקדם ומשתף פעולה תוכלו להתרחק בכל פעם קצת יותר על מנת ליצור עבורו את הבטחון שהוא יכול ומסוגל להתמודד גם כשאינכם במרחק צעד ממנו.

שחייה מהנה!https://www.facebook.com/hila4family/photos/a.297261727044607.58797.292761887494591/812665795504195/?type=3&theater&notif_t=notify_me_page&notif_id=1461742647240660

הדרכת הורים -ממוקדת וקצרה! רוצים לשנות את האווירה? שינוי עם תוצאה מובטח...

כיצד מניעים מתבגרים לבצע מטלות לימודיות ? והאם זה בכלל אפשרי ?

"הם פשוט לא סופרים אותנו ..."

הורים רבים המגיעים אלינו לטיפול בשל העובדה כי הם חווים קשיי התנהגות עם ילדיהם המתבגרים. באופן די גורף מציינים אותם הורים ,כי רמת היכולת שלהם באופן כללי להניע ילדיהם לשתף פעולה עם בקשותיהם הולכת וחומקת מהם וכשמדובר במטלות לימודיות, מבחינת ילדיהם המתבגרים מדובר באופציה ולא בחובה וכל ההסברים, השכנועים והנזיפות אינם מסייעים להם להניע את ילדיהם להביע מאמץ כזה או אחר במיוחד ,כשמדובר במטלות לימודיות כמו שיעורי בית או לימוד למבחנים. הסיבה לכך , כפי שרובם מסבירים, כי בתפיסה המחשבתית שלהם הוא או היא כבר אינם ילדים קטנים שאפשר לשלוח לחדר כאשר הם עושים משהו לא בסדר... ובסופו של דבר הם חשים כי ילדיהם המתבגרים פשוט "לא סופרים" אותם ועושים בסופו של דבר מה שהם רוצים.

 הורים אל ייאוש !

בשלב הראשוני, כל אותם הורים מיואשים חייבים לשנות את תפיסתם ולהבין שכל עוד ילדיהם המתבגרים חיים תחת קורת הגג שלהם, יש להם יכולת אמיתית לשנות את ההתנהלות הביתית. כיום שילדיהם התבגרו, באמת אין צורך יותר "לשלוח אותם לחדרם" כמו שהיו עושים פעם וכללי המשחק אכן השתנו וככל שההורים יבינו זאת מהר יותר, כך יוכלו להתנתק מהתפיסה שאין הם יכולים להניע את ילדיהם לשתף פעולה ולהתחיל להנחיל את השינויים הדרושים בביתם. ההורים, צריכים להפנים שכל עוד הם אלו המפרנסים העיקריים בבית (גם אם ילדם המתבגר עובד הוא עדיין לא יכול לממן לעצמו את כל המאווים והרצונות) ולכן עדיין יש בידיהם עוד כמה "קלפי מיקוח" חזקים.

חוזרים לנקודת ההתחלה  

 בשלב השני, לאחר שההורים מבינים שילדם המתבגר אכן לא יכול לממן : אייפון 5 וגם לא את הבילויים בימי שישי עם חבריו ולא את החוגים ולא את חברת הכבלים שקיימת בבית ולא את הלפטופ החדש שרכשתם לא מזמן ועוד רבות ,משום שאת כל אלו אתם ההורים ממנים בזכות עבודה קשה ויומיומית ! . המסקנה המתבקשת, היא שאם אתם ההורים יכולים לעבוד קשה בשביל לממן הנאות כאלה ואחרות לילדיכם ולביתכם למה שילדיכם המתבגרים לא "יעבדו" גם הם בכדי ליהנות מאותם הנאות ובמילה "יעבדו " אין אנו מתכוונות לעבודה סטנדרטית כפי שכולם מכירים אלא להבעת התנהגויות נאותות בסביבה הביתית כמו למשל , ביצוע מטלות הלימודיות שהוטלו עליהם בבית הספר היות ואין מדובר באופציה אלא בחובה ! ועוד התנהגויות רבות שצריכות להיכלל בסל זה כמו הבעת יחס מכבד כלפי ההורים והאחים הבעת עצמאות וכד' .

תיאום ציפיות ויוצאים לדרך ...

בשלב השלישי הורים צריכים לשבת לשיחת תיאום ציפיות עם ילדיהם המתבגרים ולהבהיר שמהיום יש כללים חדשים בבית . את הכללים עליהם להציג בצורה הפשוטה ביותר לדוגמא : " עומר אני ואימא החלטנו שמהיום היכולת שלך ליהנות מכל הדברים הטובים שיש בבית תהיה מותנית בהבעת מאמץ יומיומי לבצע את שיעורי בית ובעת הצורך גם בלמידה למבחנים. מהיום, שום דבר לא יילקח כמובן מאיליו ואם תרצה ליהנות מדמי הכיס שאנו מעניקים לך או מהאיי-פון שאנחנו ממנים לך וכו' אתה תצטרך להביע מאמץ לימודי . כל עוד לא נראה כי סיימת את זמן הלימוד שלך אנחנו נגביל אותך ואת הגישה שלך לכל הדברים האהובים עליך עד לביצוע המשימה ".

עקביות , נחישות והתמדה כמפתחות להצלחה

 בשלב הרביעי והאחרון ,יהיה עליכם הורים יקרים לעמוד במילתכם ובאופן יומיומי לוודא כי אכן ילדכם המתבגר עמד במשימה ( שיעורי בית הם תוצר מוגמר שאכן ניתן לבדוק אותו באופן יומיומי ). במידה ולא עמדו ילדיכם במשימה הגבילו את גישתם לכל שאהוב עליהם גם אם זה אומר שתתקלו בתרעומת רצינית מצדם, היו נחושים ואל תוותרו עד לסיום המשימה. נחישות והבעת חזית אחידה מצדכם תגרום לילדכם המתבגרים להפנים כי אין אתם הולכים "להתקפל " בקרוב ועם הזמן יפחיתו את התנגדותם. הרציונל הפשוט העומד מאחורי התנהלות זאת היא לגרום לילדכם המתבגרים להבין שעדיף לסיים עם המטלות הפחות אהובות עליהם כמה שיותר מהר (שיעורי הבית ) בכדי להתפנות למה שהם יותר אוהבים (טלוויזיה , מחשב חברים ...ועוד) ובנוסף להבין שבשביל ליהנות מדברים טובים שקיימים אצלם בבית הם צריכים להביע מאמץ .

סוף טוב הכול טוב....

אוקי... אז אולי ילדכם לא יהפכו להיות תלמידים מחוננים, אבל הם יבינו דרך חווית המעשה שבביתם כיום בכדי ליהנות מאי אלה דברים עליהם להביע מאמץ ולעמוד במטלות הלימודיות שהציבו ההורים. כמובן שבדרך כלל לא רק מדובר בשיעורים אלא ברצון הכללי של הילדים לשיתוף פעולה אך החדשות הטובות שניתן ליישם עיקרון זה על התנהגויות שהנכם ההורים חשים שדורשת שיפור .

מילה טובה לא עולה כסף J

לסיום , כאשר ילדכם המתבגרים אכן מביעים מאמץ ומשתפים עמכם ועם תנאיכם פעולה , החמיאו להם בשבח ספציפי להתנהגות למשל : " עומר כל הכבוד שביצעת את שיעורי הבית שלך היום, אני יודעת שלא קל לך !" מחמאות ספציפיות להתנהגות מעצימות ומגבירות את הרצון של הילדים להמשיך ולהביע מאמץ גם בעתיד .

בהצלחה J

משני לוי והילה עדני מנחות הורים בכירות ומומחיות לטיפול התנהגותי אצל ילדים.   

www.hila4family.co.il    

מריבות  בין  אחים  מתבגרים

הורים רבים מוצאים את עצמם תוהים : "מה עשינו לא נכון ? איך זה ששני אחים לא יכולים לסבול אחד את השני? " אם הנכם הורים למתבגרים הנוהגים לריב ולהתווכח בערך על כל דבר זו כתבה במיוחד בשבילכם !

צעקות קולניות , וויכוחים בלתי פוסקים , חילופי " מחמאות " (שעל הכתב ממש לא נעים להעלות) ואפילו אלימות ,היא מנת חלקם של בתים רבים שבהם ישנם שני מתבגרים או יותר הנוטים לא להסתדר אחד עם השני . ההורים מוצאים את עצמם חסרי אונים ואת ביתם כשדה קרב בלתי פוסק .

"מה יש להם לריב כל הזמן ? "

הסיבות למריבות בין אחים מתבגרים יכולות להיות רבות ומגוונות כגון : קנאה , טמפרמנט  שונה, התנהלות שונה, הרגלים מזה שנים של וויכוחים על רכוש כזה או אחר ... " עכשיו אני רוצה לראות טלוויזיה בסלון " או "זה המכנס שלי, לא רוצה שתילבש" או ניסיון להשגת תשומת לב כזו או אחרת מההורים . בסיבות אלו תמיד ניתן להתחשב, אך יחד עם זאת לא להעניק לגיטימציה להבעת התנהגות בלתי נאותה מצד הילדים. מה הכוונה ?

השומר אחי אנוכי ?

ניקח לדוגמא את היבט הקנאה . לעיתים אח אחד מוגדר כמוצלח יותר מהאח השני בין אם זה מבחינה חברתית או לימודית וכד' . כתוצאה מכך , נוצרת מתיחות ותחרותיות בין האחים כזו המכתיבה מצב שהאח הפחות מקובל חברתית נוטה להציק או להקניט את האח היותר מוצלח . במקרים רבים תגובת ההורים מונעת ממקום אמוציונלי ובתגובתם הם נוטים לוותר או להיות סלחנים יותר לאח אחד ולצפות להבנה מהאח האחר שכביכול לו יותר "קל בחיים " . תגובות מסוג זה מעניקות לגיטימציה להתנהגות בלתי נאותה של הצקות והקנטות ואינה מועילה לאף ולמעשה מרעה ומחריפה את המתיחות בבית. במקרים אחרים והנפוצים אף יותר מדובר בריבים המבוססים על הבדלי טמפרמנט בין האחים כאלה המוגדרים ע"י ידי ההורים : " הם פשוט שמן ומים " וגם כאן מוצאים את עצמם ההורים בגלימת השופט כאשר לא תמיד "גזר הדין" הוא צודק.

בילוי משפחתי ככלי אימון לשינוי הדינאמיקה לטובה

יצירת בילויים משותפים האהובים על כל הילדים העשויים לגרום לאווירה חיובית ולהתקרבות מצד האחים כל אלו מהווים אימון טוב להבעת התנהגות חברית אחד כלפי השני שכן האווירה היא קלה וכיפית. מצבים אלו בהם האחים משתפים פעולה אחד עם השני, יכולים להוות מומנטום נפלא להענקת תשומת לב מצד ההורים , בצורת שבחים כמו : " איזה כיף שאתם מבלים בכיף ביחד ממש נעים לנו לראות את זה .." השבחים מצדכם ברגעים אלו יעודדו את הילדים להמשיך להתנהג בצורה חברית ומכובדת אחד לשני .  

פחות מעשים ויותר מילים ...

דבר ראשון השתדלו להימנע משיפוט מוטה, כזה למשל המתבסס על רגשות של רחמים כלפי אח מסוים  או כזה המתבסס על ניסיון קודם . לשם כך , במידה ולא הייתם נוכחים בריב אל תשפטו ללא "הוכחות ". במידה ואתם כן נוכחים בעת הריב והריב בין הילדים הולך ומסלים גשו בסמכותיות ודרשו מהם להפסיק את הריב מיד !. במידה והצלחתם "לבלום " את הריב ואמרו להם כי עליהם למצוא את עמק השווה אפילו תוך ניהול וויכוח סביר ביניהם כזה הנראה כמו משא ומתן מכובד ולא כמו "בשדה קרב" . אם הילדים הצליחו לעשות זאת, נהדר !  זוהי נקודה חשובה שצריכה לגרור מכם יחס חיובי חם ואוהד משום שילדיכם הביעו התנהגות נאותה וראויה שעשויה לשמשם גם בתחומים אחרים בחייהם ומאמנת אותם להבעת איפוק והבלגה . מאידך , במידה והילדים רבים ואינם נאותים לשתף פעולה באופן גורף ולסיים את הריב ביניהם . אמרו להם כי התנהגות הוויכוחים והריבים ביניהם אינה מקובלת עליכם והפעילו סנקציה משותפת לשניהם לאותו היום לדוגמא :  לשאר היום לא יוכלו הם לעסוק בשום פעילות האהובה עליהם כלומר , לא יוכלו הם לצפות בטלוויזיה או לשחק במחשב\ באיי-פד או להעביר את זמנם בהתעסקות בסמארטפונים המהווה עבורם צוהר לעולם חברתי מקביל  הקיים בפייסבוק, טוויטר (או כל השאר ברשתות החברתיות) וכמובן לא לצאת מהבית ולהיפגש עם חברים . וכל מה שנותר לכם כעת הוא להיות נחושים לעמוד זה לצד זה ולא לוותר . זכרו תמיד, הצמדת תוצאה לא נעימה למעשה לא נעים גורמת להפחתה משמעותית בהבעת התנהגויות בלתי נאותות בעתיד.

www.hila4family.co.il

התקפי זעם גיל הרך

התקפי זעם גיל הרך

" מגיל כל כך קטן ראינו שבתנו הקטנה פיקחית ויודעת בדיוק מה היא רוצה והאמת שבהתחלה זה די הצחיק אותנו שהיא מעין מנהלת קטנה ... אך לאחרונה אנו חשים כי שהתנהגויותיה מחמירות ושכל סירוב מצדנו לבצע את מבוקשה נגמר בהפגנת משטר טרור מצדה שכולל דרישות בלתי פוסקות לקבל את מבוקשה , צעקות בכי ובמקרים היותר רציניים גם הבעת אלימות כלפינו . מה עושים ?"

מהו הגיל שבו אפשר "להתחיל"  ?

הורים , חינוך ילדינו מתחיל מהיום שילדים נולדים !  נקודה זו היא משמעותית וחשובה וכדאי שניתן עליה את הדגש . הורים רבים חשים שכל עוד ילדיהם עוד תינוקות רכים או פעוטות אין הם מבינים ולכן אין עוד על מה "להתעקש" כביכול . הנחה זו הינה שגויה ואכן רצוי ואף כדאי להקפיד מגיל ינקות על תגובות הוריות נכונות ואחידות של שני ההורים . תגובות נכונות מגיל מאוד צעיר יעזרו ויטפחו התנהגויות חיוביות ורצויות מצד הילדים, יצרו בסיס נכון ויציב וכמובן ויקלו רבות על ההיבט החינוכי גם בהמשך הדרך כאשר הילדים יגדלו.

"עזבי אותה היא עוד תינוקת ..."

הורים רבים מגיעים אלינו לטיפול כאשר הבעיה המרכזית נעוצה בכך, היא שאין הם מסכימים על הגישה החינוכית האמורה להינקט כלפי הילד ברגעים שילדם מביע קשיי התנהגות כאלה ואחרים.  לדוגמא: אותם ההורים שציינו שברגע שבתם מתחילה לדרוש דבר מה ואינה מקבלת את מבוקשה מתחילה היא לבכות ולצעוק. בתגובה לכך מגיבים הם לא בצורה אחידה, כלומר האם מתעקשת אך האב דורש ממנה לוותר ולהעניק לילדה את מבוקשה בטענה "שהיא עוד קטנה ומה כבר היא רוצה ממנה ?" ובסופו של הסאגה לעיתים הילדה מקבלת את מבוקשה . תגובה מסוג זה הינה שגויה משום שהיא מעניקה לילדה מסר לא אחיד ומבלבל וכן את התובנה דרך חווית המעשה (מתוך נקודת מבטה הצעירה) שלאחר הבעת התנהגויות של בכי וצעקות היא מצליחה לקבל את אשר רצתה קודם לכן . כפועל יוצא, ההורים לא במודע מטפחים את התנהגויות הבכי והצעקות אצל בתם.

חינוך היא אינה מילה גסה וכן... גם בגיל מאוד צעיר . 

בכדי לעודד התנהגויות נאותות הורים אלו קודם כל צריכים להסכים בינם לבין עצמם לגביי אופן שבו יציגו בפני הילדה את הגבול כאשר היא תביע התנהגויות בלתי נאותות . מסר אחיד מצד ההורים מפחית משמעותית הבעת התנהגויות לא נעימות מצד הילדים ! כך עם הזמן הפעוט מבין שדרך צעקות, בכי, השתטחות על הרצפה והבעת אלימות אין הוא משיג את מבוקשו אלא להיפך הוא "זוכה " לנזיפה ואמירה סמכותית מצד שני ההורים ומקרים של התנהגויות קיצוניות יותר (כגון בעת הבעת אלימות ) יוסיפו ההורים גם תוצאה שאינה נעימה לו כמו למשל , לקיחת המשחק האהוב עליו או אפילו ישיבה בפסק זמן (מגיל שנתיים ומעלה – דקה לכל שעת חיים ).

יבין הפעוט דרך חווית המעשה כמה דברים :

א.      שאימא אומרת לא אז גם אבא אומר לא ואין וויתורים

ב.      בכי, צעקות , אלימות וכו' אינם משיגים לי את מבוקשי

ג.       עדיף לבקש בדרך נעימה יותר .    

התנהגות נעימה גוררת תוצאה נעימה כבר מגיל מאוד צעיר  לילדים קולטים מאוד מהר מה משיג להם את מבוקשם בין אם מדובר ברצון  לישון במיטת ההורים או לקבל עוד ממתק או אפילו סתם לקבל עוד תשומת לב וברגע שתגובה מסוימת תשיג להם את המטרה התינוק\ פעוט\ילד יחזור שוב ושוב על אותה התנהגות שהשיגה לו בעבר את מבוקשו .על כן החינוך עצמו תלוי בתגובת ההורים להתנהגות עצמה והיא זו שתקבע בין אם ההתנהגות תתעצם או תפחת (לטוב או לרע )  . לכן בשביל להעצים או להפחית התנהגות כל הורה צריך במקביל להקפיד על הצבת הגבולות ברגעים שבהם הילד מביע התנהגות לא נעימה בכדי להשיג את מבוקשו וברגעים שבהם הילד כן מביע התנהגויות חיוביות בכדי לקבל את מבוקשו לעודד ולשבח. כל אלו הם מתכון בטוח לחינוך והצבת בסיס נכון לילדכם . שיהיה בהצלחה J משני והילה מומחיות לטיפול התנהגותי בילדים מגיל הרך ועד מתבגרים ממרכז ה.י.ל.ה למשפחה המרכז להכוונה ייעוץ ליווי והעצמה הורית .   

https://www.youtube.com/watch?v=62emFtSabfQ